שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן צ׳ (ג׳)

ודרך אגב אזכיר בקצרה מה שאמרתי בעת שלמדתי בשנת תרט"ז אור ליום וא"ו ויקהל דברי הש"ך בכללי הס"ס הנה בענין ס"ס שאינו מתהפך אות י"ג המעיין באגור שם שהביא הש"ך ימצא דעיקר הטעם הוא דכל שא"י להתהפך לא מקרי ס"ס דאף אם תימא שמא במיעוט בתרא או בעצם נפגמה זה הוה כשם אחד ובזה נראה מ"ש הש"ך דכל דאתה צריך לדון שמא לא התחיל הריעותא הוה ס"ס שזה ראיה למ"ש הד"מ באו"ח סי' תל"ט הובא במג"א שם ס"ק ג' דכל דהוה ספק שמא לא התחיל הריעותא הו"ל ספק ולא מקרי משם אחד ע"ש ומזה ראיה לשיטת הש"ך לענין מתהפך דגם בס"ס המתהפך מחלקין בין ס"ס דכבר התחיל האיסור או לא והרמ"ע מפאנו סי' קכ"ו שהביא לסיוע לו כבר כתבתי בתשובה אחרת דאינו סיוע לו והוא מחלק בין אם בא הס"ס בבת אחת דאז בעינן ס"ס המתהפך דמה חזית למפתח בזה התחל בצד הספק השני ולא יהי' לך ספק שני אבל כשנודע הספיקות אז מתחלינן בזה הספק שנודע תחלה דוק ותשכח ומ"ש הש"ך באות י"ז בענין גבינת עכו"ם הנה הש"ך האריך לחלק בין מקום דאסרו רק משום חומרא בעלמא כגון בשר שנתעלם מן העין וכן ספק ביצת נבילה משא"כ גבינת העכו"ם דאסרוהו מחמת חשש איסור תורה ובאמת אף לכל האריכות היא תמוה דמנין לנו לחלק כן ולפע"ד נראה דבאמת בשר שנתעלם מן העין הנה אם נימא דחיישינן מדרבנן שמא הוחלפה בנבילה אם כן אין שייך גזירה דרבנן דעל נבלה לא הוצרכו לגזור דהיא איסור תורה רק דעשו חשש שמא הוחלפה אבל גוף האיסור דנימא דאסרו רבנן זה אי אפשר דהא נבילה הוא איסור תורה וע"כ דגזרו אף דבאמת רוב טבחי ישראל ועפ"י רוב בודאי לא הוחלפה מכל מקום גזרו בכל בשר הנמצא ביד עכו"ם דלפעמים יוכל להיות שתתחלף ולפ"ז זה הבשר שלא הוחלפה א"א לומר שנעשה איסור ודאי דהא באמת מותר אבל בגבינות שבאמת יש איסור דרבנן משום חשש גלוי וא"כ למה הוסיפו חז"ל חשש איסור בגופו שמא העמידו בקיבת נבילה ע"כ כדי שיהי' איסור בודאי ודבר זה הרווחתי ממ"ש באו"ה ריש כלל מ"ז הובא בש"ך גם שכתב ר"ש ב"ב שם דיש לאסור כלם מאחר שאין עתה איסור גלוי לבד אלא ודאי איסור יש בהן ע"ש והנה הדברים אלו אין להם ביאור רק כמ"ש דאם רצו חז"ל שיהי' אסור מדרבנן הי' די בחשש גלוי לבד ומדוע הוסיפו עוד חשש שמא העמידו בקיבת נבילה ע"כ דודאי איסור יש וז"ב.