שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ט׳ (ב׳)

והנה ב' וירא שנתרי"ד הגיעני שנית דבריו והנה ארשום בקצרה אשר כתב שאינו מבין קצת דברים במ"ש לישב קושית מו"ק וכתבתי כי במ"ע לא שייך לבזבז כל ממונו דהא יוכל לקיים ע"י הממון כמה מצות אחרות וע"ז תמה דאכתי למה מניח מצוה עוברת בשביל זה ויקיים המצות אחרות ביתר ממונו הנה מה אענה ע"ז הא הסברא נכונה דאחרי דיוכל לקיים מצות אחרות למה יבזבז ע"ז שליש ממונו והוא אינו רק שובת ממצוה זו וגם זו המצוה יקיים רק שאינו ברוב הידור טוב יותר שיקיים הרבה מצוה בהדור משלא יוכל לקיים הרבה מצות כלל וכבר אמרו המבזבז אל יבזבז יתר מחומש שמא יעני ולא יוכל לקיים מצות כלל ויצטרך להפיל עצמו על בריות ועיין כתובות נו"ן ושמא יעבור ע"ד קונו כי עניות מעביר ע"ד קונו ומ"ש בעוסק במצוה אינו רק פטור ממצוה ולא שיהי' כאלו לא נאמר המצוה כלל בזה וע"ז קרא מלא רועים ששם באותו א' ביאר הדברים הנה האמת כי אין דרכי לעיין בספרי אחרוני אחרונים ומה לי ולו ומקולו לא אחת ובאמת אם דימה לרש"י ברכות דף כ' יהי לו אשר לו ודבריו תמוהים שלא קרב זא"ז כמ"ש מה שמסייע לו במ"ש דעשה דפסח דחמור דוחה אף לל"ת והבאתי דברי התוס' פסחים נ"ט והוא הביא דברי התוס' בזבחים דף ל"ג יפה כתב ששם מפורש יותר ואני לא כתבתי רק העולה בזכרוני אך מה שהקשה על דברת התוס' בזבחים דף צ"ז ד"ה ואחד עצם שהקשו דהא לא הוה בעידנא וכתב הוא דעשה שיש בו כרת דוחה ל"ת אף שלא בעידנא והניח בצ"ע והנה מאד תמהני דאיך העלה את המדומה ע"כ לא כתבו התוס' רק אם יתבטל ממצות הפסח שהוא בכרת אם אינו עושה פסח שפיר דוחה ל"ת דף שלא בעידנא אבל מה שלא יאכל המוח או שישבור המוח דיעבור על לאו אלא תשברו בזה ל"ש עשה שיש בו כרת דע"ז ליכא כרת והרי אכילה לא מעכבא כלל להרבה מ"ד ועיין פסחים ע"ח וז"פ מ"ש דעשה דוחה ל"ת לפי דהוה לא אפשר ולא קמיכוון וע"ז הקשה דא"כ כשיהיו מכוין לעבור על הל"ת שוב לא ידחה וקשה מהא דאמר בפסחים מ"ז דנימא הואיל והרי שם ליכא דם ציפור כלל וגם בזבחים צ"ז דפריך ליתי עשה ולדחי ל"ת וכן מה שהקשה בירושלמי במצה דחדש והרי שם בעי שיתכוין להנות וא"כ הוה פ"ר דא"א שלא יתכוין להנות ואסור במח"כ לא הבין כוונתי דל"ד לכל אינו מכוין דשם א"צ למצוה רק שאינו מכוין אבל כאן אף שמכוין לעשות הל"ת מ"מ עיקר כוונתו בשביל המצוה ובכה"ג ל"ש לומר פ"ר דגם אם כוונתו לעבירה הוא לא בשביל שמתכוין למרוד בד' רק שמתכוין לקיים המצוה והבן בדברים כי הם דקי העיון ובתשובה הארכתי הרבה בזה ואכ"מ ובזה אף ל"ק דפסחים כ"ה מודה דבכה"ג ודאי מותר מ"ש. לחלק בין דברים האסורים בעצם לתרומה דאפשר בשאלה מצד הסברא הדברים נכונים ואף שבחתם סופר כתב ג"כ כן מ"מ בלא"ה דחה הדברים בטוב טעם ומ"ש ליישב קושית הפר"ד דאסור להציל עצמו בממון חברו וע"ז הקשה דהרי אם לא יפרוש בודאי לא יתן תרומה לק"מ דהרי לפ"נ הותר איסור טבל וכל שלא נפרש חלקו של כהן ל"ש גוזל תרומה אבל כל שהפריש הוא חלקו של כהן ולמה יפריש ויגזול מנתו של כהן וז"פ.