שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן פ״ט (ב׳)

והנה מעלתו הביא משם הלבושי שרד בפתיחה להלכות טריפות אות ה' שכתב להתיר אף קודם אכילה והביא שכ"כ בשו"ת נו"ב סי' כ' ומעלתו השיג עליו דשם מיירי במליחה וראו עור ובשר שלימים ולפע"ד כוונת הלבושי שרד הוא לסי' כ"א בנו"ב שם מהד"ק חלק יו"ד וא"ש ואף דשם לא מיירי בסמוך לגוף רק למעלה מאצבע מכל מקום המעיין יראה שהיקל ועיין פר"ח סי' נ"ה שם בסופו וגם יש לצרף מ"ש הפרמ"ג סי' נ"ג והבאתיו למעלה דכל דנאבד לא שייך ספק חסרון ידיעה וגם הוה ספק חסרון ידיעה לכל העולם מיהו לפע"ד על זה יש לומר דבאמת ע"כ לא אמרינן דאין אנו בקיאין רק להקל אבל יוכל להיות דבקיאין וכל שיראה אדם אחד ויאמר דברי לו שהוא טריפה נאמן ואם כן מקרי ספק בחסרון ידיעה אבל בנ"ד דהספק אי אפשר להתברר הוה ספק חסרון ידיעה לכל העולם ומקילינן וגם לפע"ד יש רגלים לדבר דנתרפא יפה ולא יצא לחוץ דאל"כ היינו מרגישין באווזא בעת השחיטה ובחיים חיותה שהיתה מתנונת ברגליה עכ"פ וע"כ הדבר ברור לפע"ד דיש לומר דודאי נתרפאת יפה וע"כ יש להקל שוב ראיתי בפר"ח סי' נ"ה ס"ק יו"ד שתמה על הש"ך דהוה ספק חסרון ידיעה לכל העולם וכן האריך בסי' ק"י בכללי הס"ס ס"ק י"ז ע"ש ולפמ"ש כיון דלהחמיר נאמן לברר ל"ש שהספק כולל לכל העולם וכמ"ש ועיין כנפי יונה מ"ש בזה על הפר"ח ודבריו דחוקים וגם מ"ש בכוונת הש"ג וגם הפר"ח בסי' ק"י הבין דברי הש"ג כמ"ש המ"ב ולפענ"ד כמ"ש וע"כ כאן שכבר נאכל יש להקל טפי וכמ"ש ודו"ק.