שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן פ״ז (ב׳)

והנה בשנה העברה סוף הקיץ כתב אלי המופלג החריף מוה' מנחם מענדיל גאסין באהר נ"י מליזענסק בענין העירוב שמתחלה היה עירובין שלהם חוץ לעיר אצל מתי עכו"ם ואח"כ נתקרבו יותר להעיר ומתוך כך ניתוסף לצד מזרח מבוי אחת ומתחלה היו שני עירובין וגם שני לחיים כי אנו נותנים על מבוי שלנו דין חצר ג"כ וכעת א"א לעשות צוה"פ בשום מקום מצד מזרח העיר והעיר נעשה כלה כמבוי עקום כמין חי"ת דבמבוי עקום צריך לעשות צוה"פ מצד אחד ומצד האחר שני לחיים ועל זה האריך מעלתו במה שחלוק חצר ממבוי דחצר אין צריך צוה"פ רק שני פסין משהו בכל צד ומבוי ניתר בצד השני בלחי או קורה והנה הביא דברי הב"י סי' שס"א ספ"ו סכ"ז שכתב דבשביל דמבוי קרוב לרה"ר יותר מחצר לכך בעי בתים וחצירות והנה מעלתו הביא דברי המ"א סי' שס"ג ס"ק כ"ז במ"ש דמצד השני סגי בלחי וקורה והתו"ש הקשה עליו דהא הו"ל דין חצר ובעי שני פסין ומעלתו רצה לחלק בזה אבל דבריו דחוקים והנכון כמ"ש במחצית השקל כיון דמבואות משתמשים בו בפרהסיא סגי בלחי וקורה ודו"ק.