במ"ש בסופו דיכול להניחו משופע ונשאלתי דאכתי הוי כלי המקבל טומאה ובס' מ"ח הדף פשוטי כלי עץ ואינו פוסל רק מחמת אדם ולכך מועיל משופע משא"כ כאן דהכלי מקבל טומאה. הנה גם הוא הרגיש דל"ש הוויתו ע"י דבר המקבל טומאה כיון דגוף המקוה לא נתהוה ע"י דבר טמא דנתנה ממילא רק ג' לוגין בזה פסל כל המקוה אמנם באמת הרשב"א בשער המים הובא בב"י גבי פיסול שינוי מראה כתב וכן הדין בג' לוגין שנפלו ע"י דבר המקבל טומאה אבל לא נודע ולפענ"ד כיון דג' לוגין נחשב לשאובין א"כ אף שהמשיך ע"ג קרקע ויצא מידי שאיבה שוב מיגו דאחשבי' לשאוב כן נחשב לפסול ע"י מה שהוויתו ע"י מקבל טומאה כעין דאמרו בכמה מקומות מיגו דחשיב דופן וכו' וע' בהגמר' פ"ק דחולין לענין קשר של תפילין ומעתה כאן דהוי ס' מים שאובין ואזלינין לקולא שוב לא נפסל ע"י מקבל טומאה דבאמת אינו רק ג' לוגין ובפרט שבא ממקוה כשרה וחזרה אלי' והפסול אינו רק מה שאדם מהוה ובזה כל שיסיר ידו יהי' כשר ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן פ״ד (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.