שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ע״ה (ח׳)

והנה לכאורה קשה בהא דפריך יצא הא מקטל קטלה ואמאי לא נימא דהוה כנדרו ופתחו עמו כדאמרו בנזיר ריש פ' שני והרי אנן קי"ל דמועיל שאלה בהקדש ואם כן הרי שאל על הקדשו ואף דמוקי שם ב"ה כר"ש וכאן במשנה ת"ק דר"ש הוא ור"ש באמת ס"ל דאין זו עולה היינו כמ"ש התוס' שם דלת"ק דר"ש עכ"פ יהי' נזיר מן הגרוגרות אבל כאן דאי אפשר שתתקרב בב"ח אם כן שוב הו"ל נדרו ופתחו עמו והוא קושיא גדולה אמנם נראה דבאמת צריך ביאור הא הוה מתנה על מה שכתוב בתורה וצ"ל דכאן לא נתכוין לעקור דברי תורה רק שסבר שגם בב"ח מצוה קעביד וכעין זה כתבו התוס' בכתובות דף ג' שם לענין ע"מ שאגלח בב"ח וצ"ע אמאי לא כתבו כן לענין עולה הקודם במשנה ולפ"ז שוב לא שייך דהוה ליה נדרו ופתחו עמו דדוקא שם דיודע שאין נזירות מגרוגרות ע"כ דרוצה להתחרט על הנדר אבל כאן דאינו מתחרט על הנדר ואם כן לא שייך נדרו ופתחו עמו וא"ל דכיון דאם נימא דנדרו ופתחו עמו הרי לא שייך כלל מתנה על מ"ש בתורה דרוצה לעקור נדרו ומתחרט על נדרו דזה אינו דמה"ת נאמר שמתחרט מעיקרו וחוזר בו תוך כדי דיבור והא יש לומר דבאמת חושב שב"ח הוא מצוה גם כן ואינו עוקר נדרו וז"ב ובזה מיושב היטב הא דדייק המרדכי וכן קי"ל בש"ע חו"מ שי' ע"ב דהאומר על מנת שלא אתחייב באחריות אף כשפשע פטור ודייק המרדכי מהא דאמרו כאן נעשה כאומר על מנת שלא אתחייב באחריות והרי כאן פושע בהקדש שמקריבו בב"ח וע"כ דגם מפשיעה פטור ותמה בתומים ס"ק כ"ג שם דעכ"פ במזיק בידים חייב והרי כאן מקטל קטלה ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת לפמ"ש צריך ביאור דהיכן דייק המרדכי דפטור אף מפשיעה ודלמא מפשיעה לא פטור ורק דכאן חשב שב"ח עושה מצוה וצריך לומר דעכ"פ זה ודאי ידוע לו דאף דב"ח גם כן קדוש אבל בהמ"ק שבירושלים עיקר מצותו ואם כן הוה פשיעה שאינו מקריב בבהמ"ק ומעתה זה לענין פשיעה אבל להיות נקרא מזיק בידים באמת הא חושב שאיכא מצוה דעכ"פ לא נתכוין להזיק וז"ב ודו"ק.