שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ע׳ (ג׳)

והנה מ"ש בחות יאיר להקשות דלמה לי אמירה לעכו"ם שבות ת"ל מטעם ודבר דבר באמת שזה כשנה שהקשה אותי כן תלמיד אחד וכתבתי בתשובה אחת ליישב ולא ידעתי מקומו וכעת נראה לפע"ד דבלאו הכי הדבר תמוה דהא ודבר דבר אינו רק דברי קבלה ואין הנביא רשאי לחדש דבר אבל כוונת התוס' כיון דכתיב ממצוא חפצך ודבר דבר וע"ז הזהרו אם תשוב משבת רגליך מכלל דגם המצאת חפיציו הוא בכלל שאין גופו שובת ואם כן לא הוה רק גילוי מלתא בעלמא ועיין ב"ק דף ג' דכל דהוה גלוי מלתא בעלמא הוה דברי קבלה כדברי תורה ולפי"ז כיון שחידשו הב"מ ובישועת יעקב דשליחות לא שייך בעכו"ם דמכל מקום גופו שובת אם כן השתא גוף המלאכה לא אסרה תורה בעכו"ם ואינו בכלל למען ינוח מכ"ש שאינו בכלל ממצוא חפצך ודבר דבר ורק בישראל לישראל אסור מה"ת משום דשייך לפני עור וגם הוא בעצמו אין שובת על ידי שמחשב מה לעשות וגם חברו אינו עושה רק לערב וידעתי כי יש לפקפק בזה בדברי הש"ס ותוס' שם אבל מה אעשה כי דברי התוס' הציקתני אבל באמת כ"ז לחבת פה קודש דברי התוס' ולדינא לא קיי"ל כן ואינו רק אסמכתא בעלמא וגם רש"י בע"ז דף ט"ו לא כתב רק לאסמכתא דאם לא כן יהי' מקח וממכר אסור מן התורה וזה אי אפשר ועל כן הדבר ברור דאין בו רק שבות דדבריהם ועל ידי שטר מכירה הוא מותר דעל ידי זה נתפרסם הדבר שהאומן שותף בדבר ודי לסלק המראית עין ובלבד שיעשו בכתב לועז בערכאות כי כתב יהדות אין לו חיזוק וראי' אחרונה בעוה"ר ועל דעתי אין אני מתיר מה שאסרו הראשונים כי אני מתיר מה שמותר על ידי שטר מכירה ולדעתי אדרבא מצוה יותר בזה"ז כי בעוה"ר אם יחמירו להם הרבה לא ישמעו כלל ואם יחפשו להם התירים עפ"י לומדים מי גבר מב"י אשר לא ירצה בזה ויעמיד לו איזה למדן שישגיח על זה לעשות הכתב עפ"י ההכשר וישגיח על זה שלא תבא לידי מכשול ואסורי תורה ורק ישגיח על המלאכה שלא יגנבו וזה מותר אבל לא יצוה דבר לעשות ועיין שבת דף קנ"ג בו ביום מחקו סאה.