שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ס״ב (ג׳)

והנה במה שהארכתי למעלה דלא אפשר ולא קמכוין מותר אף בדאורייתא בזה מיושב היטב קושית השאגת ארי' סי' כ"ט דהקשה לשטת הרמב"ם דס"ל דאסור לכה"ד ללבוש אבנט של כלאים שלא בשעת עבודה דאם כן היאך מותר להביא חטאת העוף מספק ודלמא לאו עבודה הוא ולא צריך בגדי כהונה ועובר על כלאים ולפמ"ש אתי שפיר דהוה לא אפשר ולא קמכוין דכל שעושה מפני המצוה שוב אינו מתכוין לאיסור ולא אפשר בענין אחר והוה לא אפשר ולא קמכוין דמותר ואף דהפ"י בפסחים שם חלק דהיכא דעושה מעשה אסור אף בלא אפשר ולא קמכוין כ"כ שם דלר"ש מותר אף בעושה מעשה ע"ש וא"כ לר"ש מותר עכ"פ אמנם בגוף הקושיא נראה לפע"ד דשאני עבודה דכל דאין מקום לעבודה בכה"ד רק ע"י כלאים אם כן לא נאמר הל"ת דכלאים בעידן עבודה ובכה"ג הוה כהותרה כמ"ש הקדמונים בברכות דף כ' לענין טומאת מת מצוה דשם לא נאמר הל"ת דטומאה וה"ה בכאן ובזה נראה לפע"ד דזה סברת הרמב"ם דלכך שלא בשעת עבודה לא הותר ול"ש מדאישתרי אישתרי דדוקא במקום שיש חלות להעשה בפני עצמה ולהל"ת בפני עצמה שייך לומר מדאישתרי אשתרי אבל בכאן לא שייך מדאישתרי אישתרי דבעת עבודה ע"כ לא נאמר הל"ת דכלאים כלל וזה יש לומר דגם ביבמה לא שייך כלל הל"ת דאשת אח ובזה מיושב כל הקושיות של השאגת אריה דכל שיש עבודה במקום עבודה לא נאמר כלל הל"ת ואם כן לא צריך שיהיה בעידנא כלל דדוקא במקום שיש עשה ול"ת וצריך לדחות צריך שיהיה בעידנא אבל כאן שעשה דעבודה אי אפשר בלתי כלאים אם כן בעת עבודה לא נאמר הל"ת דכלאים ואם כן לא צריך בעידנא כלל וזה לפע"ד מה דאמרו דשאני כלאים דמצותו בכך והיינו דבזה ל"ש הל"ת דכלאים ויש להאריך בזה גם בציצית בבגד פשתן דאי אפשר בלי כלאים ואם כן לא שייך בזה מדאשתרי אשתרי וגם בעידנא לא שייך בזה וצ"ע במנחות פרק התכלת דמצריך בעידנא בזה ומיהו י"ל כיון דהמצוה יוכל לקיים בצמר שוב לא מקרי מצותו בכך ודו"ק.