ובזה מבואר היטב דברי המשנה דר"י אומר בד"א בד"נ אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר רבי אומר אחד ד"מ ואחד ד"נ ואימתי בזמן שהתרו בהן ומפרש הש"ס דבודקין אם למחזי קאתו או לאסהודי קאתו וכבר הארכתי בזה לתמוה לעיל דעיקר חלוקתם בד"מ ורבי מסיים במשנה בזמן שהתרו והיינו בד"נ ובש"ס מסיק לענין ד"מ ולפמ"ש א"ש דבאמת טעמו של ר"י הוא כמ"ש הרב מפיאסק ז"ל דהחילוק הוא דבד"מ מועיל להודאת בע"ד וע"ז אמר רבי דגם בד"מ ל"מ מטעם דבעינן שיהי' נאמנים בעדותן וע"ז מסיק דזה דוקא כשאמרו לאסהודי והיינו שכוונו להעיד וע"ז אמר כמו בד"נ דצריכין להתרות והיינו משום דבד"נ ל"ש הודאת בע"ד והו"ל בודאי נמצא אחד מהם קאו"פ ואפ"ה בעינן שהתרו בהן וה"ה בד"מ כ"ז שלא כוונו להעיד שוב א"צ לצירוף הודאת בע"ד והכשרים נאמנים בעדותן לבד ורק לסלק הקאו"פ הוה כמו בד"נ כל שלא התרו דלא מצטרף וז"ב ודו"ק היטב כי הוא נעים ונחמד.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ס׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
