שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן נ״ג (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הנה לענין קידושין מבואר בהדיא דאינו כן כמבואר בטוש"ע סי' ל"ח ס"א המקדש ע"ת וחזר אחר כמה ימים וביטל התנאי אף שביטלו בינו לבינה שלא בפני העדים בטל התנאי והרי הוא מקודשת סתם והדבר צריך ביאור כיון דנתבטל התנאי ואיך מועיל ביטול התנאי להיות מקודשת הא נתבטלו הקדושין הראשונים והוה מקדש בלי עדים וע"כ צ"ל דז"א דכל שנתבטל התנאי והוה כנתקיים התנאי להר"ן וכן להרא"ש דמבטל התנאי ע"י דיבור דמבטל דיבור וא"כ הוה קידושין הראשונים קידושין וכמ"ש הב"ש שם ס"ק נ"ח דהוה כאלו מודו שניהם שנתקיים התנאי וה"ה בזה שהטיל התנאי אח"כ כל דלהר"ן הוה כאלו נתקיים התנאי שוב יש עדים על הקידושין הראשונים וא"ל דאכתי היאך הי' יכול להתנות על תנאי והרי הי' צריך קידושין מחדש דז"א דאדרבא אם לא מועיל התנאי שוב הי' עדים על קידושין הראשונים שהי' בעדים וא"ל שכבר נתבטל התנאי ואפ"ה כל דבטל התנאי אח"כ חזרו הקידושין הראשונים למפרע וכמ"ש הב"ש ס"ק כ"ט בהדיא דאם קודם הביאה ידע דלא נתקיים התנאי ובעיל סתם אז לכ"ע הוה קידושין גמורין ע"ש וכן מוכרח בסוגיא שם וזה לי ימים רבים תמהתי ע"ז שכתב זקני הח"ץ ז"ל סי' מ"א בענין זה שכפי הנראה נעלם ממנו במחכת"ה כל דברי הראשונים בענין זה ולדעתו פשוט דכל שנתבטלו הקידושין כבר ע"י התנאי שוב ל"מ אף שמבטל התנאי אח"כ ופירש בזה הך דאמרה בלבי הי' להתקדש דל"מ משום דכבר אזדא לה הקידושין ע"ש ונוראות נפלאתי דהרי הר"ן ביאר בהדיא דדוקא בדבר שלא הי' התנאי לטובתה רק קפידא בעלמא שהרי חזינן שהיתה בלבה להתקדש ואפ"ה התנית אבל כל שהי' התנאי לטובתה בלי קפידא גרידא אז מועיל אח"כ ביטול התנאי וכ"כ הח"מ וב"ש סל"ה שם אמנם לענין גט יש לעיין כיון דלא עשה רק עד זמן זה וא"כ הרי בטל הגט על לאחר זמן זה ואיך יכול לעשות הגט ולהרחיב הזמן והנה לענין תנאי מבואר בטור סי' קמ"ג בסופו דכל שמבטל התנאי קודם שנתקיים דהתנאי בטל והגט חל למפרע משעה שיבא הגט לידה ועיין בב"ש סי' קמ"ד ס"ק ט"ו שהאריך בזה אבל לענין נ"ד דלא היה בתורת תנאי רק ביטול השליחות לאחר זמן יש לעיין אם יכול להרחיב אח"כ הזמן דאפשר דהוה כאלו מבטלו להגט אח"כ אמנם באמת לפע"ד נראה דכל שנודע לו קודם ר"ח אדר שפיר יכול להרחיב הזמן והטעם דהרי כל שלא הגיע ר"ח אדר הוא חשב שתתקיים השליחות ולא רצה בביטול השליחות רק לאחר זמן א"כ עדיין הגט כשר להתגרש בו וא"כ כל שנודע לו שהשליח א"א שיגיע שם ומרחיב לו הזמן אח"כ א"כ א"צ לעשותו בפני עדים דהרי העדים הראשונים שמסר בפניהם הגט להשליח הם קיימים וכל שהגט עדיין כשר להתגרש בו רק שזה ביטל השליחות הרי בהתבטל התנאי ומרחיב לו הזמן עדיין שפיר מועיל וכאן נראה שהיה קודם שהרי בכ"ז אדר בא מכתב לפאריז לאנשי קרוביו ומבקש שיתנו הגט שם וכבר ידע שהשליח נחלה א"כ אף שלא כתב שהרחיב הזמן להשליח מ"מ הדברים מוכיחים שהרחיב לו הזמן ואף אם נימא שלא רצה להרחיב לו הזמן אבל מ"מ ניכר שלא רצה לבטל הגט שהרי כתב מכתב ובקש שקרוביו יראו לעשות קץ מהגט ובאמת שאני לא הבנתי שאחרי שידע שהשליח נחלה בדרך מה היתה תמיהתו על הגט שנתאחר ומ"מ להוכיח מזה שרצה לבטל את הגט א"א דהרי אנו רואין שבקש שימהרו לעשות קץ והודיע להם כי שלח ע"י שליח ונחלה בדרך ולמה לנו להוסיף על דבריו ולחדש שרצה לבטל הגט ובאמת גם מעכת"ה יפה העיר כי לא רצה לבטל הגט אך לענין השליחות ונתינת המעות היה כל ענין השלישית ולא בטל הגט כלל ואף שבודאי השליח לא יעשה בחנם אבל לא רצה שיתנו לו תשעים פראנקע רק פחות מזה ואפשר שהוסיף בדמים כדי לזרז השליח שימהר ויחוש מעשהו אבל הגט לא בטל עי"ז אבל כיון שיש פקפוקים בגוף הגט וגם מ"ש מע"ל להאמין להשליח קשה לפע"ד כיון שהשליח בתחלה כחש לפני ב"ד ואמר שלא עשהו לזמן כלל ואח"כ הכיר מע"ל ע"י המכתבים א"כ אין להאמינו כלום וגם המגרש במכתבו לקרוביו לא הזכיר כלל כי הרחיב לו הזמן ע"כ לפע"ד יסלח מע"ל לכתוב להרב האבד"ק פאריז אולי הבעל שם ורוצה לגרש שנית יוכל לשלוח גט ע"י הב"ד ואף דהרמ"א כתב שלא נהגו כן בכה"ג ודאי כ"ע מודו דבאמת כבר נתגרשה בגט כשר וכ"כ בתשובה וכן נעשה מעשה לגרש ע"י הב"ד אמנם מפני שיש לחוש שמא בתוך כך ימות הבעל ח"ו וגם פן יבא לידי השמטה ע"כ לדעתי יוכל מע"ל לסמוך על הגט הלז ובלבד שיודיע להרב שם שישאל להבעל אם לא ביטל הגט מקודם בפירוש ואם לא בטלו בפירוש לפע"ד כשר הדבר לסמוך ע"ז והנה בטור ס"ס קמ"ג הביא תשובת הרא"ש ודקדק שם דדוקא קודם שנתקיים התנאי יכול לבטל ולמחול התנאי וזהו שלא כדברי הב"ש אבל אין ראיה דבגט יוכל להיות כל שלא נתקיים התנאי הרי הגט בטל לגמרי ואיך יוכל לגרש בו משא"כ קידושי כסף לא שייך ביטול ויכולה להתקדש כל שמוחל אח"כ וא"ל דאף דלא בטל הגט וכדאמרו בגיטין דף ל"ב ניהו דהשליחות בטל הגט לא בטל ועיין בטור וש"ע סי' קמ"א סעיף ס"ו מ"מ עכ"פ השליחות בטל דז"א דמה"ת שבטל השליחות ולמה ירע בעיניו שזה השליח יתן לה גט ואף דרצה לשלוח ביד אחר מה נ"מ לו אם זה או זה וכל מי שיגיע ראשון יגרשה וא"ל דלא רצה שזה השליח יתן דיצטרך ליתן לו מעות שהשליח דז"א דבאמת כל שלא קיים התנאי עד ר"ח אדר באמת לא יצטרך ליתן לו ויוכל להתפשר עמו בטוב ומה נ"מ לו אם יתן הגט ואף ג"ד בגט ל"מ דמה"ת לומר שגלה דעתו שאין רוצה בשליחות והרי להיפך ראינו שבקש אף שכלה הזמן שיראו קרובים לקרב הקץ וע"כ שלא הקפיד על הזמן דוקא.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.