שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ל״ט (ב׳)

ומה שהאריך מעלתו דאכתי יש חשש שהוא רוצה בקיומו של איסור כדי שלא יפסד וכמו שהקשה במק"ח על המקבל אחריות על חמצו של עכו"ם דרוצה בקיומו כדי שלא יתחייב באחריות ותירץ דאינו רוצה בקיומו כדי להרויח רק שלא יפסד וכאן כיון דהברירה בידו להסתלק מהיי"ש בכל זמן שירצה שוב רוצה בקיומו כדי להרוויח ואסור והאריך בענין רוצה בקיומו הנה לפע"ד ל"ש ענין רוצה בקיומו בזה כיון דביטל החמץ ומכרו וא"כ הוא צווח שאינו רוצה בו והרי הוא אינו רוצה בו ולכך מכרו ואף שרוצה שלא יפסד כדי שלא יהיו לו היזק הא זה שרוצה רוצה על חמצו של נכרי וכ"ז שהוא בעין הוא רוצה בחמצו של נכרי ושרי ומה מתהנה בזה ואף אם מגיע לו הנאה לא מהחמץ עצמו רק שאם היה נפסד הי' מפסיד ממון ופשיטא דכל כה"ג לא מקרי רוצה בקיומו דהרי עשה מעשה וביטל ומכר החמץ ושאני במשכיר כלי לגוי שיבשל בו חמץ דרוצה בקיומו של חמץ כדי שלא יבקע הכלי ושם הוא עושה מעשה להשכיר כלי בשביל החמץ אבל כאן אדרבא הוא ביטל החמץ וגם מכרו ופשיטא דלא שייך רוצה בקיומו של חמץ בזה משא"כ שם ושאני מקבל אחריות על חמצו דהרי ע"כ הוא מוכרח לקבל אחריות ול"מ מכירתו ושפיר הוה רוצה בקיומו של חמץ וז"ב.