שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ל״ו (ג׳)

והנה המ"א הקשה בסי' רט"ז עלה דר"י לענין מוסק ובחק יעקב סי' תס"ז האריך לישב וראיתי במקור חיים שכתב ראיה להרר"י דכל דנשתנה לא נאסר מהא דאמרו בכריתות דף ה' לחם מקלי לא ילפינן משום דקלי איתי' בעיני' הרי דאף דלחם אתי מדגן אפ"ה כל שנשתנה ה"א דמותר ולכאורה יפה טען אמנם נראה דיש לדחות דשאני התם דמיירי לענין שילקה על הלחם שפיר אמרינן דאם לא הוה כתיב לחם רק קלי לא אפשר להתרות בו דאינו אותו דבר דנאמר בקרא ואף שבאמת גם הלחם הוא בכלל הקלי אבל מ"מ א"א להתרות בו דהתורה לא כתבה רק קלוי בפירוש וגם אף דנימא דהוא בכלל קלוי לא ילקה דהוה לאו שבכללות ואינו לוקה רק על מה דמפורש בקרא. וע"ד הפלפול יש לומר לפי מה דקי"ל דעושה עיסה מן החטה ומן האורז אף דרובא אורז כל שיש בו טעם דגן חייב בחלה ויוצא בו י"ח בפסח ומטעם דטעם כעיקר א"כ לחם בכה"ג שרובו אורז בודאי אינו חייב דבקלוי יש הדגן בעין וכאן אינו רק טעם דגן ובכה"ג ודאי לא יתחייב וראיתי בספר נחלת יעקב מהגאון מליסא ז"ל סי' ב' שהביא שהגאון מו' משה סופר ז"ל רצה לתרץ קושית וראית המק"ח הנ"ל דה"א דאינו חייב רק על כזית פת לבד ולא נצרף את המים הנה יפה דחה הגאון ז"ל שם אבל היה להם להביא מה שהאריך הרשב"א והרא"ש לענין חלה שמצרפין המים ג"כ וכן קי"ל בש"ע יו"ד סי' שכ"ד אמנם נראה דניהו דהדין אמת דנודר מחטין ואפאן פת דאין משערין בקמח לבד רק עם המים ג"כ אבל זה לענין נדרים דאזלינן בתר לשון בני אדם דכוון על פת ופת א"א בלי מים אבל מ"מ בגוף הדבר יפה כתב הגאון מוהר"מ סופר ז"ל דמ"מ אי הוה כתוב קלוי ה"א דלחם הוא דוקא דומיא דקלוי שאין בא מים בתוכו והלחם אף דנשתנה אינו חייב רק על הלחם לבד בלי הקמח ולכך אצטריך לכתוב לחם וז"ב ומה שהאריך הגאון מוהר"מ והגאון נחלת יעקב בענין מה דאמרו בע"ז ל"ט דמסרי סרי ונכדו מלא דבריו והביא דברי הר"ן הנה כבר קדמם הגאון בעל פר"ח בספרו מים חיים סי' י"ד והגאון מוהרא"וו ז"ל באו"ח סי' רט"ז שם ועיין במגן גבורים שם שמבואר הדברים באר היטב.