והנה בהא דאמרו מעשרת חריצי חלב אמר לי החריף מוה' מרדכי מיזיש ני' ד"ל דהתם במלחמה איירי והותר קדלי דחזירי ואמר שלזה דקדק רש"י ששלח ישי והרי שלל דדהו לא הותר ואמרתי שיפה דקדק אבל זה דוקא לאותו התירוץ דשלל דדהו לא הותר אבל להתירוץ הראשון שבשבע שכבשו ושבע שחלקו הכל הותר וה"ה בכל המלחמות א"כ לא א"ש והראיתי שכן דקדק ש"ב בכסא דהרסנא סי' רפ"ה והקשה להתירוץ הראשון דוקא. הן אמת דיש לי מקום עיון לשיטת הרמב"ם בהלכות מלכים דמטעם שהם רעבים וצמאים הותר להם וא"כ מה נ"מ בין שלל דדהו לשלל של כותים וזכורני שכבר הארכתי בזה באיזה תשובה וכעת נעלם ממני מקומה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ל״ו (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.