שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ל״ד (ג׳)

מכתבו הגיעני ונבא לקושיותיו ע"ד שהקשה בבכורות דף וא"ו דאמרו דאיצטריך קרא לאסור הטמאה סד"א דבבהמה טהורה נמי חידוש הוא דחלב היה כאבמה"ח ואפי' הכי שרי ה"ה בבהמה טמאה וכ"כ התוס' בחולין דף ס"ד ד"ה שאם לענין ביצת עוף טמא וע"ז הקשה מעלתו דהא אמרו בחולין דף ס"ט דאית ליה תקנתא לאסור' בשחיטה ע"ש וא"כ אין ראיה מאבמה"ח של טהורה דיש לה תקנה בשחיטה משא"כ בטמאה ואם כן למה אצטריך קרא לאסור הטמאה ולפע"ד לק"מ דאטו בשביל שיש לו תקנה בשחיטה לא הוה חידוש דמ"מ אבמה"ח הוא ואפ"ה שרי והרי כל אבמה"ח אסור אף דיש לו תקנה בשחיטה וכיון שחידוש הוא ה"א דגם בבבהמה טמאה מותר ובחולין ס"ט לא קאמר רק דקיל אסוריה דיש תקנה בשחיטה אבל לא דנעקר שם חידוש ממנו וז"פ ועיין כו"פ סי' פ"א. ומה שהקשה בדברי הרמב"ם פ"ג מממרים ה"ה שביאר דאינו נעשה ז"מ רק בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וביאר בפ"ד ה"ב מה שיוכל להסתעף לבא לידי חטאת וע"ז הקשה מעלתו דא"כ איך אמרו דר"י מוסיף על ר"מ ולר"מ אינו חייב על תפילין הא גם בתפילין משכחת לה ע"פ מה שמבואר בסוגי' ריש פ' המוצא תפילין דאם הוציא ב"ת בשבת חייב חטאת וכרת דב"ת משוי עילהו כמשא א"כ משכחת לה שיוכל לבא לידי חיוב חטאת כגון שמוסיף עוד פרש' והתפילין פסולין והוציא בשבת דהוה הוצאה שלא לצורך ע"ש הנה כבר קדמו כעין זה בטורי אבן בר"ה באבני שהם בחידושיו לר"ה דף כ"ז גבי מצות אצ"כ ע"ש ועי' בישועת יעקב או"ח סי' סמ"ך בחידושי בנו הרב ז"ל ועיין בנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' ק"כ וקכ"א שהאריכו בכעין זה ולפי דבריהם יש לישב כאן ג"כ אבל באמת גם שם אין נראה חלוקו של הגאון מוהר"א ז"ל כמ"ש דודי הרב ז"ל וגוף קושיתם על המלמ"ל כבר כתבתי במק"א שהמלמ"ל בעצמו הביא ראיה זו והובא בספר בני חיי שרמז הבעל מגיה שם.