שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן כ״ט (ב׳)

מכתבו הנכתב א' במדבר נמסר לי תמול ג' נצבים כי האיש שנמסר לידו שכח מהמכתב עד כי הזכיר אותי בן הרב המאוה"ג מו"ה אפרים בעהמ"ח יבקש רצון ושלחתי אחריו והביא לי המכתב. והנה שאלתו במ"ש הטור או"ח סי' ל"ד אחר מחלוקת רש"י ור"ת ולפי שתפילין של אלו פסולין לאלו דתניא החליף פרשיותיה פירוש שנתן של בית זה בזה פסול וכו' עד וכן בזרוע והנה מעלתו תמה מדוע יפסול ש"י דמר לדמר הא הטור כתב לגלול הפרשיות מסופו לתחלתן וא"כ היינו שגוללין מסוף והא"ש לתחלת קדש נמצא דכלם עומדות מלפני ולפנים ואין שום אחת רואה האויר וא"כ ל"ש לפסול בשל יד דכל הפסול הוא בשביל שמה שצריך להיות רואה את האויר אינו רואה וכאן נחבאו כלם לפנים וגם מה נתינה איכא בגלילה זו ובסוף מכתבו מונה והולך וח"י ח"י יזכור ח"י קושיות על זה וכלם סובבים והולכים שע"כ גם בשל יד צריך להיות רואים את האויר וע"כ רצה לדחות הך דגוללו מסופו לתחלתן ודעתו שהקבלה היתה שיניחו ב"פ בחצי הקציצה דימין וב' בחצי השמאל וגם באותה החצי עצמה קבע מקום פ' אחת לצד חוץ ואחת לצד פנים והאריך בזה דגלילה דכרך אחד אין לו שום מקור ואף דרבותינו האחרונים אין כותבין כן הביא דברי הירושלמי במס' הוריות יכול אם אומר לך על שמאל שהוא ימין שתשמע לו ת"ל ללכת ימין ושמאל וע"כ מוטב שנדחה זאת ולא נעשה תורה כשני תורות זת"ד והנה אין אני מכיר אותו כלל אבל הגיס לבו מאד ויעיין במ"ש זקני הח"ץ ז"ל על הש"ך חו"מ סי' צ"א במה שדחה פירושן של קדמונים ואף כי במצות תפילין החמורה מאד גבה לבו של מעלתו לומר שעד הנה טועים היינו בזה וכן לא יעשה ובגוף דבריו הנה זה ברור דלדידן דבפרשה אחת ונגלל מסופן לתחלתן א"א כלל בש"י שתהי' אחת לחוץ יתר מחברתה וכ"כ בהדיא בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' ק"ז ואף שמעלתו רוצה לדחות דבריו הא באמת כל רוחות שבעולם לא יזיזו אף דבר אחד מתורתינו הקדושה ואני תמה דהדבר מבואר בה"ק של המרדכי הלכות תפילין שכתב על מחלוקת רש"י ור"ת והקשו על ר"ת מלשון המכילתא דאמר כתבן שלא על הסדר יגנזו וע"ז הביא בשם י"מ דכתיבתן ודאי על הסדר אבל הנחתן אינם כסדר והביא ראי' דהברייתא דכיצד סודרן קאי על הנחתן שהרי נקט פרשיות ונקט פסולה דקאי אתפילין של ראש דכבר נעשית כהלכתה אלא שלא הניחם בבתים כהלכתה ופסולה כמו שהיא מונחת ע"ש והכוונה שבש"ר שייך לחלק בהנחתם שלא כסדר שהן ד' פרשיות והחליף גווייתא לברייתא אבל בש"י ל"ש לחלק בזה דהא כלם נגללים מסופן לתחלתן הנה מבואר בהדיא כן ומה"ט מבואר דעת הגאונים דבית שאינו רואה את האויר ל"ש רק בש"ר והיינו משום דבש"י ל"ש כלל רואה האויר אמנם ביאור הדברים הוא דבאמת לכתחלה מצות תפילין ש"י שיהי' נגלל מסופן לתחלתן אבל בדיעבד אם כתב בארבע קלפים והניחם בארבע בתים יצא והוא שיטלה עור על ארבעה בתים כמבואר במנחות ל"ד ובטוש"ע סי' ל"ב סי"ז ובזה שוב הי' מקום שיהי' שייך החליף פרשיותיה וא"כ בכה"ג שוב שייך מחלוקת רש"י ור"ת וע"כ הוצרך הטור לומר דהחליף פרשיותיה פסולה שייך גם בש"י וכן הוא במרדכי שם בהדיא בסופו במ"ש דבש"י גם סדר הנחתן הוא כן ומע"ל נסתייע מזה דגם בש"י שייך החליף הסדר של הנחה אבל באמת שם קאי אם כתב בד' פרשיות ובד' בתים יטלה עור על גביו וכ"כ בהדיא בביאור הגאון מוהר"ם בנעט ז"ל ופירש כן כלאחר יד ובזה כל קושיות יבטלו ודו"ק.