שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן כ״ח (ב׳)

והנה בהא דאמרו בכתובות דף זיי"ן ר"א שרי למבעל בתחלה בשבת א"ל והא לא כתיבה כתובה א"ל אתפסיה מטלטלין והקשו הר"ן וכל הקדמונים למה לא צוה שיקנו לה בקנין ולפמ"ש א"ש דבאמת כל שיקנה לה בכתובתה שוב הוה כקונה קנין בשבת ואם יקנה לה סתם שוב הוה כהתפסת מטלטלין ואולי עוד גרע מיני' דשם הקנה לה והתפיס בידה המטלטלין וסמכה דעתה טפי ואם הקנה בפירוש לכתובתה זה נקרא בודאי קונה קנין בשבת שהכתובה היא מתירה להנשא ולבעול וז"ב ודו"ק והנה בהא דא"ל והא לא כתיבה כתובה לכאורה תמוה דהאיך ידעו שלא כתבו לה כתובה והיאך תלוי בזה דשרי למבעל בתחלה בשבת ולפע"ד נראה דבר נכון דהנה התוס' בגיטין דף י"ח כתבו וז"ל יש מקומות שנוהגין לכתוב הכתובה בע"ש ולחותמה במו"ש ואין נכון לעשות כן משום תוספת דדלמא לית לי' קלא ולפע"ד הכוונה דהנה בסי' ר"פ באו"ח מבוא' דמותר לבעול בתחלה בשבת ודע' הג"א דאסור ע"ש בט"ז ובת"ח ולפ"ז נראה לפע"ד דבר נכון דכיון דתוס' כתובה אינו מגיע לה רק בחבת ביאה וא"כ שוב הוה מוקדם גמור דהא אם היה מת קודם שבא עליה היה פטור מתוספת ושוב העדים לא יוכלו להוציא קול ולפ"ז י"ל דזה שכתבו התוס' דכשנשאת ע"ש ואסור לבא עליה בשבת א"כ ע"כ שוב מוקדם היה וז"ש משום התוס' דדלמא לית ליה קלא ודו"ק היטב ולפ"ז ז"ש לאחר שר"א חידש הדין דשרי למבעל בתחלה בשבת אבל הם לא היו יודעים אי מותר ושוב ע"כ לא כתבו לה כתובה דהו"ל מוקדם והיו נוהגים לכתוב הכתובה והתוספת ביחד כמו שיש מקומות שנוהגים כן וע"ז שפיר אמרו והא לא כתבו לה כתובה ודו"ק היטב כי נכון הוא והנה בהא דפריך הש"ס בכתובות דף נ"ו ע"ב השתא ומה התם דדלמא פחתי חייש ר"י הכא דודאי פחתי לא כ"ש ומשני התם לא ידעה דתחיל הכא ידעה וקא מחלה והדבר תמוה דמה קושיא שם לא התחילה למחול כלל וכאן אמר ר"י דשרית למחול ומה דמיין זה לזה ונשאלתי בזה בעת למודי מתלמודי נד"ז הרב החריף מוה' אברהם ראטינבורג ני' והשבתי דזה באמת תירץ הש"ס וראיתי בקדמונים שפירשו כן אבל מ"מ צ"ב דקארי לה מה קארי לה אמנם באמת י"ל דהש"ס משמע להם אף בנתרצית לא שרי ר"י התם ושפיר מקשי אבל זה דחוק והעיקר נלפע"ד דהנה באמת התוס' הקשו דלת"ק היאך מועיל והא תקן שב"ש דכל נכסים אחראין וערבאין לה וכתבו בשטה בשם הקדמונים דמיירי כשסמכה דעתה שלא יעשה כל ביתו ריקן שהרי נתן לה המטלטלין ושפיר שרי ולפ"ז כיון דגם בזה ר"י אוסר וע"כ דאף תנאי לא מועיל דהרי גם שם סמכה דעתה וע"כ משום תקנת חז"ל דיהיו כל נכסים אחראין לה וא"כ גם מחילה לא מועיל וע"ז משני דבאמת כל דידעה ומחלה שרי ושם לא ידעה דמחלה סמכה שלא תפחות ודו"ק.