שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן כ״ד (ב׳)

והנה במה שהארכתי למעלה דמה שמחליף על דמים הוה קדושה שני' וקלישא קדושתו וכמ"ש הר"ן ובזה הארכתי למעלה בתשובה ל"ק זאלישטשיק האיר ד' עיני לבאר בזה דברי רש"י במגלה כ"ו במ"ש בד"ה לא שנו שאין מורידין דמים מקדושתן ובהכ"נ בחשיבתו עומד ומשמע משיטת רש"י דבלא מכרו זט"ה במא"ה הבהכ"נ בקדושתו ונשארו הדמים ג"כ בקדושה ותמה הגאון מוהר"ע איגר ז"ל ממ"ש רש"י בדף כ"ז ע"ב ד"ה ורבנן דכיון דשקיל דמי ומעלה להו בקדושה דקשה ממנ"פ במה מיירי אם במכרו זט"ה במא"ה גם הבהכ"נ והדמים שניהם גם יחד יצאו מקדושתן ואם מיירי שלא מכרו זט"ה במא"ה אף שמעלין הדמים בקדושה אפ"ה הבהכ"נ נשאר בקדושתו והניח בצע"ג ואחד מן התלמידים הקשה ג"כ כן ממ"ש רש"י בדף כ"ז ע"ב בד"ה חלופי וזביני שפירש דחלה קדושתו על החילוף או על הדמים והוא יצא מן הקדושה להשתמש בו וקשה ג"כ ממנ"פ במה מיירי והיא תימה גדולה אך לפע"ד נראה דבאמת רש"י ס"ל דכ"ז שלא חל הקדושה על הדמים א"כ הבהכ"נ נשאר בקדושתו דהא הוה קדושה ראשונה וכל שלא מכרו זט"ה במא"ה נשאר הבהכ"נ בקדושתו הראשונה והדמים ג"כ נתפסים בקדושה שניה אבל כשמכרו זט"ה במא"ה אז הקדושה ראשונה נפקע על הדמים וכל שכבר חל על הדמים הקדושה וזה קליש קדושתו דהו"ל קדושה שניה שוב מותרין אח"כ להפקיע קדושה שניה בכדי אבל הקדושה ראשונה דחמירא א"י להפקיע בכדי וצריך לחול על המעות הקדושה וזה שכתב רש"י באם מכרו פקעה קדושה מן החפץ ומן הדמים ומשמע דצריך עכ"פ שתחול הקדושה על הדמים ואח"כ יכולים להפקיע הקדושה מעל הדמים ואף למשתי בי' שיכרא וכן נראה מהמ"א סי' קנ"ג ס"ק כ"ח וא"כ דברי רש"י ברורים ודו"ק היטב.