מה שחדשתי דבזמנים מחולפים הוה ליה א"י אם נתחייבתי ול"ח מודה במקצת ונשאלתי מהרבה רבנים דמבואר בס' ע"ה ובכמה מקומות דאף בזמנים מחולפים שייך מודה במקצת ובמח"כ לא הבינו כוונתי דדוקא בהלואה כל שהוא תוך זמנו ואין אדם פורע בתוך זמנו שפיר הוה חמשין ידענא וחמשין לא ידענא כיון שעכ"פ כל שלא הגיע הזמן לא הי' פורע א"כ נמשך החיוב אף שכלה כעת הזמן והיא מודה שלא פרע אבל מה שלוקח בחנות שאין זמן מוגבל לפרעון וכל יום היא בפ"ע ויוכל להיות שיפרע לו קודם א"כ אין התיחסות יום זה ליום אחר ועדיף מהך דאמרו כל שפא ושפא זמני' הוא וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״צ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.