שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן י״ט (ב׳)

והנה בשנת תרט"ז אחר שבאו לעמק השוה שיקבלו שני הרבנים בא הרב מגארליטץ על ש"ק חקת ואני הייתי אז בטריסקאוויץ אמרתי אז במ"ש בשמואל ב' ה' גם בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתי המוציא והמביא וכוונו לאשר באמת בני שאול זכו להמלוכה בשביל אביהם ועל זה התנצלו שאין שייך להם שהרי גם בהיות שאול המלך היה דוד המוציא והמביא ואם כן זכה הוא המלוכה ולא בני שאול וע"ד שאמרו במדרש שא"ל הקב"ה למשה שבניו לא יזכו לגדולתו משום שיהושע היה מסדר השולחנות בימי משה ומכ"ש בזה שזכה דוד שכבר זכה המלוכה בימי שאול אך באמת לשאול נפסק המלוכה בשביל חטאו כמ"ש בש"ס וז"ל כשהקב"ה פוסק גדול' פוסק לו ולבניו אחריו אבל כשחוטא נלקח ממנו ועיין במגלה פ"ק ובפר' המזבח מקדש דרשו כן על שאול. ודרך אגב אזכיר מה ששמעתי בשם הגאון מוהר"ר מאיר אבד"ק בראד ז"ל שאמר לפרש כי אם מת מלך והבן יורש מלכותו אז העם נבוך אם חכם הוא או סכל וינהג בכבדות אבל אם כבר גם בימי אביו אז הכירו אותו שהיו גם הוא מתנהג בהנהגת המדינה והכירו טוב לבבו אז הם שמחים במלכות וז"ש גם בהיות שאול מלך אתה היית המוציא והמביא א"כ מכירין אנו אותך לחכמתך ודפח"ח. והנה אם בכלל הא דאמרו פוסקין לו ולזרעו אחריו אם חתנו בכלל בן האריך א"ז הגאון מו"ה שואל אבד"ק קארקא בהגאון רבי ר' העשיל ז"ל בתשובתו לבסוף שו"ת רמ"א הנדפס באמשטרדם דגם חתנו בכלל בנו לזה ע"ש ואני מצאתי ראיה ברורה בשבת כ"ג דאמרו נפיק מנייהו רב שיזבי ופירש"י דחתנו כבנו והיינו דבי נשא פירש"י לחד לישנא חמיו וא"כ מבואר דאמר דנפקא מינייהו גברא רבה ויצא חתנו ע"כ דחתנו כבנו וזה לפע"ד ראיה ברורה ודו"ק היטב.