שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קפ״ט (ג׳)

והנה בהא דאמרו בב"מ דף וא"ו דר"ש דאמר שלש שבועות משביעין אותו שבועה שלא פשעת שבועה שלא שלחת בו יד שבועה שא"ב נימא מיגו דחשוד אממונא וכו' אביי אמר חיישינן שמא ספק מלוה ישינה יש לו עליו וע"ז שאלני חכם אחד הרב המופלג מוהי דוב בעריש ני' מק"ק קאזווע סמוך לברעזאן עיר מולדתי דלפמ"ש הש"ך בחו"מ סי' רצ"ב ס"ק ה' בשם מהר"א ששון להסתפק באם שלח יד בפקדון בשביל חוב שהי' לו על המפקיד אם מקרי שולח יד בפקדון ולפ"ז יקשה כיון דגם השלש שבועות שמשביעין הוא מחשש ספק מלוה ישינה ואיך נשבע שלא שלח בו יד הא שייך מגו דחשיד וא"ל דספק מלוה ישינה יש לו עליו דהא מ"מ אסור לשלוח בו יד וע"ז השבתי בפשיטות דניהו דבאמת אסור לשלוח בו יד אבל מגו דחשוד ל"ש דמ"מ לא חשיב כ"כ דמ"מ הוא מוריא היתירא ומידי דהוה דחמסן דאמרינן דלא מקרי חשיד דאמר דמי קא יהיבנא מכ"ש בזה שכבר יש לו עליו ספק מלוה ישנה קסבר שמותר לשלוח בו יד אף דבאמת אסור כמו דחמסן באמת אסור רק דהוא מוריא היתירא ועיין סמ"ע סי' ל"ד וב"ש סי' כ"ח דתלוי בשני תרוצי התוס' בסנהדרין דאף דלהאמת הוא פסול כיון דלא משמע לי' ל"ש מיגו דחשיד וגם לא נפסל לעדות א"כ ה"ה בזה וז"ב ומה שהקשה עוד כיון דכבר נשבע שבועה שלא שלחת בו יד ושלא פשעתי א"כ למה נשבע שא"ב הנה כיון דיש לו עליו ספק מלוה ישינה יש לחוש שמא ישנו אתו וכופר בשביל שמא יש לו עליו מלוה ובאמת לא שלח בו יד ולא פשע בו ונשבע ע"י גלגול עוד יש לומר דבאמת כבר אמרו דגם בפקדון שייך אשתמוטי עד דבחישנא לה רק לענין שלא שלח בה יד ושלא פשע ל"ש כ"כ אשתמוטי דמ"מ פשע בו במה שאין המשכון תחת ידו והוא שלח בו יד אבל לענין אינו ברשותו ל"ש מיגו דחשיד די"ל אשתמוטי וא"כ אף שאסור לשלוח בו יד מ"מ לא פנסל דדלמא ישנו באמת בביתו ורק דצריך לחפש אחריו והוא נשבע שא"ב דיש לו טענת אשתמוטי וערש"י שפירש דעיקר הקושיא היא על השבועה שא"ב ותמהו כלם דלמה לא כתב משום שלא שלח בו יד ועיין קצה"ח סי' רצ"ב ולפמ"ש יש לומר דבזה ל"ש אשתמוטי גם משום ספק מלוה ישינה וע"כ כמ"ש למעלה דמ"מ מורה היתירא לכך פריך מאינו ברשותו דנימא דחשיד ול"ש אשתמוטי אם ישנו בביתו באמת היאך ישבע שא"ב ודו"ק כי יש לעיין בזה.