שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קפ״ט (ב׳)

והנה במ"ש למעלה דספק פרעון קודם להלואה דפטור וכמ"ש הש"ך בסי' ע"ה לכאורה צ"ע דלפמ"ש הט"ז בטעם דא"י אם פרעתיך דפטור משום דלא אתי ספק פרעון ומוציא מידי ודאי חיוב דאתחזיק חיובא ולפ"ז כשהספק פרעון קודם להלואה דאתרע חזקת חיוב דבעת שלוה הי' בספק שמא אינו חייב לו דכבר נפרע וא"כ ל"ש חזקת חיוב ומהראוי שיפטור וצ"ל דכיון דקי"ל זה גובה וזה גובה א"כ גוף הלואה הוא חיוב בפ"ע ולא אתרע חזקת חיובא כלל במה שהוא ספק פרעון מפקדון או מהלואה אחרת דזה גובה וזה גובה ואין לו לנכות זה בזה אבל עדיין צ"ע דהרי קי"ל בסי' ע"ה דיכול לטעון יש לי בידך כנגדו כסות או כלים ועיין בב"י סי' ע"ה שם תמצא כמה חילוקים בענין הלז ואכ"מ להאריך בכל זה ומיהו בגוף דברי הסמ"ע לכאורה רציתי לומר דבאמת הענין דשמא סמ"י אינו דבר ברור רק דבשבועת היסת יש לומר דלכך תקנו אף דמה"ת פטור בשביל חזקה דאינו מעיז דכיון דיש לתלות דלכך כופר בשביל ספק מלוה ישינה לכך ממילא יכול להעיז וכעין זה כתב הש"ך בסי' ע"ב ס"ק מ"ט דלכך יכול לכפור ולהעיז כיון שהאחר יתלה שלכך כופר בשביל שא"י שוב יוכל להעיז ע"ש וה"ה כאן אבל עדיין צ"ע דמי הגיד לו כל זאת ומה שנראה עיקר לפע"ד בזה דהסמ"ע ס"ל דבאמת כבר כתבתי דלענין החשש של ספק מלוה ישינה זה אינו דבר ברור ומה"ת לומר דיש לו חשש ספק מלוה ישנה וכמ"ש הקדמונים ועיין תומים סי' צ"ב אך צ"ל דלענין החשש דחשיד אממונא חשיד אשבועתא דגם זה אינו דבר ברור דאינו רק חשיד על זה ואינו ברור שפיר יש לתלות בספק מלוה ישינה ולא נפסול מספק אבל דנימא במודה במקצת שיש לו מיגו דכופר הכל דבמגו מפטר בכ"מ דהוה כדבר ברור איך אמרינן דאולי ספק מלוה ישינה יש לו עליו ולכך אין לו מיגו והיאך נוציא מידי ודאי בשביל חשש ספק שזה אינו טוען כלל וז"ב מאד בישוב קושית הפ"י ודברי הסמ"ע נכונים ומיושב קושית התוס' ד"ה בכולה בעי דלודי לי' דלענין שיהי' חשיד שפיר תלינן בספק מלוה ישינה ודו"ק כי יש להאריך בזה ואכ"מ.