שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קפ״ג (ג׳)

והנה התוס' במנחות דף פ' הקשו בהך דר' אושעיא האיך ירעה הא אין ברירה ול"ד להך דאומר לקדשו ארבעים מתוך שמונים דשם הוה ברירה כדפרישת לעיל וכוונתם לדף ע"ח ב' ד"ה לקדשים וגם שם לא בררו דבריהם אבל המהרש"א בעירובין דף נון בירר הדברים דשם בירר ארבעים מתוך שמונים ע"ש וע' צ"ק שם ואינו לפני כעת ועכ"פ כאן ודאי קשה דאין ברירה והנני מוסיף דאף למ"ד יש ברירה בכה"ג ל"ש ברירה דהא מתחלה לא אמר שאיזה מהם שירצה יקריב ורק בסתם אמר שתיהן לאחריות בכה"ג אין ברירה אף למאן דאית לי' ברירה וע' בקצוה"ח ס' ס"א ובאבני מלואים ס' מ"א אמנם לפע"ד י"ל דבר חדש דכאן ל"ש ענין ברירה דהרי בתולה בדעת אחרים ל"ש ענין ברירה וכאן הרי כתבו התוס' בקדושין דף כ"ג ב' דכל דשלוחי דרחמנא הן יכול להקריב שלא מדעת בעלים ומכ"ש לדידן דאפשיטא דשלוחי דרחמנא הן ולפ"ז כאן שאמר שתיהן לאחריות וא"כ רצה שיהי' אחת מהן לאחריות וא"כ תלה בדעת הכהן איזה מהן שירצה יקריב ואיזה מהן שירצה יהי' לאחריות ובכה"ג ל"ש ענין ברירה כנלפע"ד דבר חדש ואף דהש"ס בערובין דף ל"ז הקשו על ר' יוסי משתי נשים שלקחו את קיניהן והכהן משנן היינו להס"ד דלא הוה ידעו מהך דרב חסדא דס"ל דאין הקינין מתפרשות אלא בידיעת בעלים או בעשית כהן והוה ס"ד דאין הכהן יכול לשנות מדעת בעלים א"כ לא יוכל הכהן להקריב שלא מדעת בעליהן אבל להמסקנא דהכהן יוכל לשנות שוב ל"ק כלל דהוי תולה בדעת אחרים ול"ש ענין ברירה וז"ב כשמש ראה זה דבר חדש. ובזה י"ל מה דהקשו התוס' בפסחים דאם לא נאבדו שוב ל"ש אחריות כלל לכאורה לא קשה כלל דהא כשתלה בדעת הכהן ויכול להקריב שלא מדעת בעלים א"כ חל הקדושה על שניהם דהא על כל אחד חל הקדושה והי' יכול הכהן להקריב א"כ חל ההקדש אף שלא נאבד אמנם ז"א דכיון דהוא לא הקדיש רק אם יאבדו אבל כל שלא נאבדו שוב לא יוכל להקריב שלא מדעת בעלים וא"כ שוב לא חל הקדושה רק על אחת מהם ול"ש ענין ברירה דהא לא חל הקדושה כלל רק על אחד ושוב יוכל לברר איזה שירצה יקריב וכל דל"צ שיתקדש למפרע ל"ש ענין ברירה כמ"ש הר"ש פ"ז דשביעות וע' קצוה"ח שם שהאריך בזה וע"ז תרצו דהכי גמירי דתרעה ובזה מיושב היטב קושיתו דשפיר מקשה לרבנן דס"ל דאינו מפריש לאיבוד ולאו כאיבוד דמי שוב יקשה למה יהי' רועה והא אין ברירה ואי דכעת מקדיש הא אף מפריש לאיבוד לאו כאיבוד דמי ומכ"ש בזה כל שלא נאבד למה יצטרך להקדיש השני שיהי' ירעה וע"ז שפיר קאמר לרבי דמפריש לאבוד נמי כאבוד דמי וחל הקדושה א"כ בכה"ג שהקדיש באחריות עכ"פ ירעה ול"ש ענין ברירה וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא חריף.