שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קפ״ג (ב׳)

ומה שהקשה בהא דכתבו התוס' פסחים צ"ז ב' ד"ה הפריש דגמירי דבכה"ג רועה וע"ז הקשה בהא דאמרו בתמורה כ"ד אליבא דרבנן השתא המפריש לאבוד אמרי רבנן דלאו כאבוד דמי לאחריותו בעי ודלמא הא קמ"ל דה"א דלא נתקדשה כלל ולא צריך רעי' ותצא לחולין כקושית התוס' שם לפע"ד ל"ק דיש לומר דהכי פריך דלא מסתבר דלרבנן יהי' הל"מ דרועה דהא במפריש לאבוד גופא לאו כאבוד דמי ואיך אפשר דיהי' כ"כ הל"מ דאף באחריות יהי' רועה זה לא מסתבר כלל אמנם אי קשיא הא קשיא דהרי הרמב"ם כתב דבהל"מ לא שייך מחלוקת ועשו"ת חות יאיר ס' קצ"ב שהאריך בזה וגם התוס' יבמות דף ע"ח כתבו כן וכיון דמוקי הש"ס דהך דר' אושעיא אתיא אליבא דרבי והרי לא קי"ל כרבי באבוד ומכ"ש באחריות וא"כ איך שייך הל"מ הא לרבנן דרבי והכי קי"ל לא הוה הל"מ וצ"ע בזה.