שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קפ״ב (ב׳)

והנה שאל אחד מהתלמידים בהא דפריך הש"ס ולהימנה לדידה מדר"ה דאמר חזקה אין אשה מעיזה פניה ומשני ה"מ היכא דליכא מסייע וקשה מה קושיא הא כל דאין הבעל מכחישה ל"ש שמעיזה פניה בפני בעלה וא"כ כיון דהבעל עכ"פ אינו מכחישה דהרי אומר שנתן לגירושין וא"י אם גרשה א"כ אף דליכא מסייע לה ל"ש חזקה אין אשה מעיזה בפניו והשבתי דכאן מסתמא אמרו דאינה נאמנת אף שהוא אמרה תחלה ואז לא היתה יודעת אם אולי הבעל יכחישה וגם לפמ"ש הרמב"ם ובטוש"ע אהע"ז סי' קמ"א דמיירי דאמרה האשה בפני נתנו לו להשליח לגירושין א"כ זה הוה העזה דניהו דהבעל אומר לגירושין אבל אינו אומר שנתנו בפני' לגירושין ודו"ק שוב ראיתי בטוב גיטין שנתקשה בזה והניח בצ"ע ולפענ"ד כמ"ש ולכאור' קשה לי לפמ"ש הרא"ש בפסקים סוף נדרים דלכך שייך החזקה דאין אשה מעיזה משום דלא תרצה להיות באיסור כל ימיה שכשאמרה נתגרשה הרי לא תקבל גט ממנו וא"כ תהי' באיסור א"א כל ימיה ולפ"ז כאן דהוה ספק מגורשת משום דאין דבר שבערוה פחות משנים א"כ אף דהדבר אמת כיון שאין כאן אלא ע"א ובעל א"כ תצטרך לגט שני וא"כ שוב לא תהי' באיסור א"א כל ימיה ושוב אין לסמוך על החזקה כ"כ הן אמת דגוף הדבר לא זכיתי להבין דא"כ באמרה גרשתני אמאי נאמנת הא אין דבר שבערוה פחות משנים וע"כ דאמרה גרשתני בפני שנים וא"כ ה"ה הכא הרי אמרה דנתגרשה בפני שנים וא"ל דאינה נאמנת ע"ז וא"כ צ"ב כל ענין החזקה ומזה הי' ראיה למ"ש לעיל בטעמו של הא"ח אבל לא נפניתי כעת וצ"ע.