שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קע״ט (ב׳)

וכזה מיושב היטב קושית התוס' שהקשו ד"ה היכא משכחת לה בכהנים והא גם בישראל משכחת לה דהמשקים נעשים תחלה ולפמ"ש א"ש דבישראל דעיקרו צריך לחולין וחולין מותר בלי הערב שמש א"כ נתכוין לדבר ההיתר ול"ש ביו"ט לגזור אטו שבת דהא ההוצאה מותרת ורק בכהנים דעקרו לתרומה ואסרו בשבת ורצו לגזור ולד אטו אב הטומאה ולכך שפיר אמרו דכהנים זריזים הם וז"ב ובזה מיושב היטב הא דהקשה הרשב"א ובשיטה מקובצת הביאו דאיך שרי להטביל הנידה בגדיה אגב גופה והא אסור להטביל אגב מימיו ולפמ"ש א"ש דבאמת הא דאסור להטביל משום מתקן דכל דלא מקלי קלי איסורא שייך משום מתקן אבל בנדה דאדם מחזי כמיקר ול"ש מתקן כלל שוב מותר ומערמת וטובלת בגדיה ג"כ ויש להאריך בזה ואכ"מ עוד נראה לי דבר חדש במה שלא אמר רבה משום מתקן ולפע"ד נראה דהנה צריך ביאור ענין מתקן דהא אמרו בסוכה ל"ג גבי הושענא דאסור משום מתקן מנא ואמרו שם דכל דאית ליה הושענא לא שייך משום מתקן וכמ"ש רש"י וא"כ איך אסור משום מתקן דהא א"צ להכלי דאטו מיירי דאין לו כלי אחרת רק אותו כלי וא"ל דע"כ טבילת כלים אסרו משום זה דאל"כ למה מטביל והו"ל טלטול שלא לצורך דודאי אסור אע"ג דאינו רק שבות ועיין ר"פ לולב וערבה דבכל דבר שאינו כלי הו"ל טלטול מוקצה שלא לצורך דז"א דהא כאן מיירי לענין יו"ט דחל אחר שבת וא"כ אף שיש לו כלים אחרים מ"מ צריך להטביל כלים דמצוה להטביל כליו ועיין בפט"ז מטומאת אוכלין הלכה יו"ד ובמלמ"ל שם וא"כ שוב עכ"פ לא שייך משום מתקן כיון דיש לו כלים אחרים וא"צ לו וצ"ל דס"ל לרב' דתיקון מצוה בעצמה חשוב תיקון ולפ"ז יש לומר דבאמת רבה לא ס"ל דתיקון מצוה בעצמה יהי' חשוב מצוה ועיין תוס' שבת דף קל"ה ד"ה בחובל וא"כ שוב לא מקרי מתקן אך לכאורה הי' נ"ל דביו"ט הוה מתקן גמור דהרי אמרינן הואיל ואי מקלעי לי' אורחים חזי ליה וא"כ השתא לקולא אמרינן הואיל מכ"ש לחומרא וא"כ שוב יהי' מקום דיצטרך ליה לכל הכלים ושוב שייך משום מתקן ולפ"ז קשה טובא הא דפריך התינח שבת יו"ט מא"ל דהא ביו"ט שוב שייך משום מתקן דמתקן הכלי אמנם נראה דהדבר נכון דהרי ביו"ט כלים דהוה אב הטומאה דבולד הטומאה מותר וא"כ באב הטומאה לא יהי' חזי ליה שוב ל"ש דהואיל ומקלעי לי' אורחים דהא לא יהי' חזי לי' דצריך הערב שמש ושוב יהי' מותר ושפיר פריך יו"ט מא"ל ומשני דגזרו יו"ט אטו שבת אמנם אכתי קשה כיון דראוי לחולין דא"צ הערב שמש שוב שייך חשש שמתקן דאם יקלעו לי' אורחים יהי' חזי לי' לתת להם חולין בכלי זה ואכתי תקשה אך נראה דבאמת לא הוה כאן תיקון רק דמחזי כמתקן כדאמר רבא מפני שנראה כמתקן כלי ולפ"ז כל דבאמת יש לו כלים הרבה וא"כ ניהו דיכול להיות שיהי' תיקון אבל עכ"פ לא מחזי כמתקן דהרואה יודע דיש לו כלים בלא זה וא"כ אינו נראה עכ"פ כמתקן כלי ושוב ל"ש מתקן לרבה וא"ל דא"כ למה מטביל כל שא"צ לו די"ל בשביל שמצוה להטביל כלים על החג ולפ"ז יש לומר דכל שכבר גזרו משום שמא יעבירנו וגזרו יו"ט אטו שבת שוב אסור משום מתקן דא"ל דל"ש תיקון דהא יש לו כלים הרבה דאכתי יש לומר דהואיל ואי אקלעו לי' אורחים חזי ליה וא"ל דעכ"פ ל"ש מחזי כמתקן דהרואה לא יראה האורחים וא"כ יודע דמסתמא יש לו כלים הרבה דרוב העולם בודאי יש להם כלים רבים דז"א דא"כ למה מטביל ועושה איסור דכל שכבר גזרו משום שמא יעבירנו שוב אסור משום מתקן דפשיטא דכל דאסרו להטביל כלים אף לצורך מצוה הרגל שוב ע"כ צריך לי' להכלי דאל"כ לא יעבור ובזה א"ש מ"ש רש"י גבי מטביל כלי ע"ג מימיו דאסור בשביל מתקן וגם גבי טבילת כלים שנטמאו באב הטומאה דאסור בשביל מתקן וכבר הקשו המהרש"ל והמהרש"א דהא רבה לא ס"ל משום מתקן ולפמ"ש יש לומר דדוקא גוף טבילת הכלים לאסר בשביל מתקן זה ל"ש לאסור בשביל מתקן דאינו תיקון כלל אבל כל שכבר אסרו שוב שייך משום תיקון כמו שהוא האמת דאסור בשביל תיקון כלי ובזה מיושב היטב מה דבולד הטומאה לא גזרו והא שייך משום מתקן אף באיסור דרבנן וכבר האריך בזה הצל"ח ובשו"ת פנים מאירות ח"א סי' למ"ד האריך ג"כ בזה ולפמ"ש א"ש דבולד הטומאה דל"ש החשש שמא יעבירנו דאינו בהול כ"כ כמ"ש התוס' ובשטה מקובצת ושוב ל"ש משום מתקן דהא אינו תיקון דיש לו כלים אחרים וגם לרבא דס"ל משים תיקון מצוה ל"ש לגזור בתיקון מצוה דרבנן דאינו חשוב כ"כ תיקון שיהי' תיקון מצוה חשוב תיקון ותיקון בגוף הכלי ל"ש כמ"ש ודו"ק היטב כי הוא ענין נחמד ונעים.