שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קע״ה (ג׳)

מ"ש לישב קושיות הפר"ד עפ"י דברי הנו"ב ואני דחיתי הדברים וע"ז כ' מע"ל דמ"מ יש לומר דאף דאינו איסור בעצם מ"מ ביבש ביבש ל"ש ביטול הנה בסברא בעלמא איך אוכל יטעם ומצאתי בשו"ת חתם סופר סי' שי"ט ש"כ וכ' כמ"ש מע"ל ודחה הדברים מטעמא אוחרי יעו"ש ואין הזמן מסכים לעיין. ומ"ש לו לישב קושי' הפר"ד דאסור להציל עצמו בממון חברו וע"ז תמה דהא ב"כ וב"כ לא יגיע להכהן כלום הנה באמת יש מקום בראש לומר כן אבל אין הדברים נכונים דבאמת כשאוכל טבל אין עליו רק איסור טבל אבל אינו גוזל הכהן וא"כ למה נוסף עליו חטא להפריש שיחול עליו שם תרומה ולגזול מנת הכהן ועיין ביצה ל"ח אי ממונא בטל אף בממון שאל"ת וע' מהרש"א שם אמנם כעת נתישבתי דאין התחלה לקושי' הפר"ד דבאמת התרומה לכהן יש בו שתי מצות מצות הפרשה להתיר מאיסור טבל ומצות נתינה לכהן כמ"ש הרמב"ן בס' המצות בשורש י"ב והנה אף שהנתינה לכהן אינו מעכב ויצא מידי טבל ותיכף בעת הפרשה היינו כשראוי להפריש שפיר נפקע מידי טבל כל שהפריש ונתינה לכהן היא מצוה אחרת אבל כאן שמיירי בא"א לעשות רק באופן שיאכל הכל גם התרומה שיפריש יצטרך לערבו והכל נצרך להחולה א"כ שוב אינו ראוי לתתו לכהן שוב לא פקע איסור טבל כלל דהא לא חל שם תרומה כלל כל שא"א לתתו לכהן על מה יחול שם תרומה וז"ב כשמש לפע"ד ואני נאחז כעת בסבך הטרדות ולא אוכל להעמיק בזה ולתת לזה משען ומשענה ואשר יעבור על הרעיון לא אוכל לברר כעת כל חלקי סותר ובונה וד' הבונה ברחמיו ירושלים יאיר עיניו במאור תורתו ויסיר מעלינו עול הטרדות ועבודה לא יעבוד בלתי לד' לבדו כאוות נפשו ונפש הדו"ש באהבה.