שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קע״ג (ג׳)

והנה בגוף דברי הש"ס מדאסר בב"ח מכלל דחלב לחודא שרי לכאורה קשה דלמא לוקה שתי מלקות משום אבמה"ח ומשום בב"ח על החלב ומה מוכח אמנם באמת אבמה"ח קדים דאף אם נימא דבהמה בחיי' לאו לאברים עומדת אבל החלב דהוה כאבמה"ח או כבמה"ח זה ודאי לחלב עומדת וא"כ אבמה"ח קדים ואיך מצי איסור בב"ח לחול ע"ז וא"ל דבב"ח אסור בהנאה והוה איסור חמור או איסור מוסיף לכל מר כדאית לי' כנודע בכללי אחע"א. מ"מ לפי הס"ד דלא חידש עדיין דבב"ח אסור בהאנה א"כ לא מצי לחול בב"ח על אבמה"ח הקדום הן אמת דגם לפי מה דמשני דבב"ח אסור בהנאה אכתי תקשה האיך חל בב"ח על אבמה"ח הא כבר נודע מ"ש הרמב"ם בפי' ה"מ בכריתות בפ"ג בנקודתו הנפלאה דב"ח לא חל על טמאה דכ"ז שלא אסור באכילה ל"ש איסור הנאה וא"כ ל"ש בב"ח איסור מוסיף בשביל הנאה ולפמ"ש הכו"פ סי' פ"ז בסברת הרמב"ם יש מקום לישב דכאן לא משכחת לה דיאסר בשביל בב"ח דכל חלב אסור משום אבמה"ח אבל לפמ"ש בטעם המלך דף ק"י בענין אחע"א וכן הארכתי בכללי אחע"א להסכים לפירושו יקשה דל"ש איסור מוסיף אך נראה דעכ"פ על הבשר ודאי חל איסור בשר בחלב דהבשר אין בו שום איסור רק משום בב"ח א"כ הוה איסור כולל מתוך שחל על הבשר כולל גם החלב שתאסר משום בב"ח. אברא דעדיין קשה בהא דאמרו ולר"ש דשרי בהנאה מא"ל ולמה לא פריך טפי דאף אם נימא דר"ש אסר בהנאה הא מ"מ לר"ש דלית לי' אחע"א אף במוסיף באוכל נבלה ביוה"כ וע' קדושין דף ע"ז ובכמה מקומות א"כ איך חל בב"ח על אבמה"ח. והנראה בזה דהנה עוד קשה לי דמ"פ לר"ש הא ר"ש ס"ל כ"ש למכות וכבר נודע מה שחדשו התוס' בע"ז דף ס"ח בשם רבינו יקיר דבתערובות ל"ש ללקות בכ"ש אף לר"ש וא"כ מה מקשה הא אצטריך לאסור בשביל בב"ח דניהו דהחלב בפ"ע הי' אסור משום אבמה"ח בכ"ש אבל כל שנתערב עם הבשר א"כ שוב פקע איסור אבמה"ח בכ"ש דהא הוה ע"י תערובות משא"כ משום בב"ח שפיר לקי בכ"ש ול"ש לומר דהוה ע"י תערובות דהא עיקר איסורו ע"י תערובות והיא קושי' נפלאה. והנראה בזה דהנה האחרוני' ביארו הטעם של רבינו יקיר דבתערובות ל"ש כ"ש למכות משום דכל הטעם של ר"ש היא כמ"ש הריטב"א במכות דאחשבי' לאכילתו בכ"ש ולפי"ז בתערובות י"ל דלא אחשבי' להאיסור רק ההיתר שנתערב עמו. ולפי"ז באמת לפי האמת דחלב מותר בפ"ע וכן בשר בפ"ע א"כ שפיר בתערובות בב"ח ודאי לוקה בכ"ש לר"ש דל"ש לומר דאחשבי' לההיתר דאיך יכול לגזור בשם איזה אסור ואיזה מותר דשניהם בפ"ע מותרים וההתחברות אוסר. אבל להס"ד דחלב אסור בפ"ע א"כ יש לומר דבאמת לא אחשב להחלב האיסור רק להבשר וא"כ ל"ש לומר דכ"ש אסור דהא הוה בתערובות והוא לא אחשיב להחלב האסור רק להבשר ואינו לוקה בכ"ש ומיושב קושיתי ודוק. אברא דעדיין קשה דכיון דבב"ח אסור בהנאה א"כ לענין איסור הנאה באמת ילקה בכ"ש אף דעל הנאה אין לוקה מ"מ בב"ח לוקה אף אם נימא בב"ח ג"כ אינו לוקה וע' כו"פ ריש ס' פ"ז מ"מ כל הטעם משום דהנאה לא עדיף מח"ש כמ"ש הה"מ פ"ח ממ"א והרי לר"ש לוקה בכ"ש וא"כ לענין הנאה שוב מצד אבמה"ח שרי בהנאה וא"כ שוב נ"מ לענין הנאה דלוקה בכ"ש משום בב"ח ומצד אבמה"ח לא אסור בכ"ש ע"י תערובות ומעתה הוכרח הש"ס להקשות משום דלר"ש שרי בהנאה דא"ל דלר"ש לית לי' אחע"א דז"א דלר"ש דכ"ש למכות א"כ אדרבא איסור בב"ח חל בכ"ש לענין איסור הנאה ומצד אבהמ"ח ליכא איסור וע"כ פריך הש"ס דהא לר"ש שרי בהנאה ודוק היטב כי הוא חריף ועמוק.