שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קע״ב (ב׳)

והנה עוד מצא מע"כ רעותא שבא כתב הרב המ"ץ. האשה סאסי בלי אלף ויש לחוש שמא כתוב כן בגט ולכאורה רציתי לומר כיון דהגט והנתינה הי' בקושטא ואולי הברת ספרדיים היא בלי אלף וא"כ כל דבמקום הכתיבה והנתינה הי' בלי אלף אף דבמקומינו קורין באלף לא אכפת לן כיון דשם דרה ונתפרסמה בשמה כן. אמנם ראיתי בשו"ת גינת וורדים חא"ע כלל א' סי' ואו שהאריך בזה באשה ששמה סאסייה והיא אשכנזית ובמצרים כתבו סאסייא בא' לבסוף וכתב כיון שבמצרים ההברה באלף אין לחוש ועכ"פ גם במצרים ההברה באלף לבסוף וא"כ יש לכתוב באלף וכפי מנהג אשכנזים לפ"ד הגינת וורדים הי' צריך לכתוב בה"א ועיין שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' מ"ז כתב שצ"ל שאשה בשינין ומצאתי בטיב גיטין שמות הנשים אות שי"ן ס"ק זיין שהאריך בזה ועכ"פ באלף לבסוף אינו פורץ גדר וא"כ יש לחוש כאן שמא נכתב בגט בלי אלף עוד חשש מע"ל למש"כ הט"ז סי' קמ"ו דצריך קיום שלשה להוציאה מחזקתה ובאמת שהב"ש ס"ק זיין הסכים לידו אך י"ל דע"כ לא כתבו הט"ז והב"ש רק היכא דהבעל חי רק שנתגרשה א"כ צריך להוציאה מחזקת א"א ואין עד אחד נאמן בדבר שבערוה אבל כאן שהבעל מת רק לענין חזקת יבום אנו דנין והרי בשו"ת נו"ב מהד"ק ח' אבה"ע סי' נ"ד וסי' צ"ג כתב דיבמה לשוק לא מקרי דבר שבערוה ועד אחד נאמן ואף אם נימא דלא קי"ל כן כמש"כ האחרונים לחלוק עליו מ"מ הרי עכ"פ יצאת מחזקת א"א הראשונה רק שנתעורר עלי' חזקת יבום ובכה"ג כיון דאתרע חזקתה הראשונה שוב לא שייך להעמידה בחזקתה הראשונה וכעין מש"כ הר"ש פ"ג דמקואות לענין טמא שירד לטבול מטומאה דאורייתא ונסתפק אולי נטמא שנית בטומאה דרבנן לא שייך להעמיד על חזקתו הראשונה יע"ש וה"ה כאן מיהו מ"מ עד אחד אינו נאמן בדבר שבערוה עוד יש לי לומר דבר חדש דכיון דלדידן יש חר"ם ר"ג לא שייך היתר היש"ש והט"ז דהרי באמת הוי ספק אם זכות היא לה או לא וכיון שכן שוב עכ"פ הוי לי' תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים דכתב הרא"ש פ"ק דגיטין דלא מועיל משום דהתורה לא הורשתה שיהי' שליח במקום שחב לאחרים וא"כ כיון דבעינין שיגיע גט לידה ואם לא תתרצה לא מועיל שוב בעת שנעשה שליח הי' ספק אם אולי חוב היא לה דשמא לא ימות ושמא לא יגיע לידה ונתבטל השליחות וגם יש לומר דאם לא יגיע גט לידה שוב עכ"פ מידי ריח גט לא יצא וא"כ אם נימא דריח גט הוה פסול תורה ועיין ב"ש סי' ק"נ וחליצה אינו רק פסול דרבנן ולא ניחא לה בזה דדלמא לא יגיע גט לידה והגט הוה גט ונפסלה לכהונה ואם תחלוץ לא תפסול רק מדרבנן כנלע"ד וע"כ מכל הלין טעמא נלע"ד שלא מהני גט וכש"כ דיש ס"ס להחמיר גם שאר ריעתות ומן השמים ירחמו והאשה צריכה חליצה.