שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קס״ז (ב׳)

והנה הקצה"ח כתב דגם רבה מודה דבגניבה חייב כדניים כדניימי אנשי רק באבידה חולק ולפענ"ד לא משמע כן ברא"ש ב"ק דף נ"ז שכתב בשם השאלתות דאי באגרה אשלימה לי' אע"ג דאוקמה בדוכתא נטירותא חייב באחריותה דבעי למיתה בהדה ביממא ובליליא ואם נגנבה או נאבדה חייב שנאמר הייתי ביום אכלני חורב ואי יתיב בהדה ונטרה ואתי לסטים מזויין ולא הוי מצי למיקם באפי' פטור מלשלם והוי כשבוי' דפטרי' רחמנא הרי דנתן הטעם של ר"ח דלהכי יהיב לי' אגרא כי היכי דלינטרה נטירותא יתירתא ומשוי אבדה לגניבה ולהקצה"ח בגניבה גם רבה מודה דחייב וכן משמע מהירושלמי שהביא שם דבש"ש לעולם חייב בגנבה ואבדה אלא א"כ הי' גופי' שם ולא הי' יכול להציל ואין מחלק בין גנבה לאבידה כלל רק בין שבוי' לגנבה ואבדה וגם הדבר תמוה דכלפי לאיי דהרי במסכת ב"מ דף צ"ד אמרינן דגנבה קרובה לאונס ואבדה קרובה לפשיעה והרי אבדה דקרובה לפשיעה הוא פטור כד נם כדניימי אנשי ובגנבה דקרובה לאונס יתחייב בדניים כדניימי אנשי והשתא יציבא בארעא וכו' וע"כ לרבה פטור גם בגנבה ודלא כקצה"ח ועכ"פ כל הפלפול הוא רק לרבה אבל לדידן דלא קי"ל כרבה הרי חייב בגנבה כדנם כדניימי אנשי א"כ מאי ס"ד דיפטרו כאן ומה גם שלקח הבעל מלחמה במלונו איש אשר לא הכיר אותו ולא ידע בהימנותי' והרי הוכיח סופו על תחילתו וזה בודאי סיבב לו האונס על עצמו ופשיטא דחייב וז"ב כשמש ומה גם כשהוכר הגנב צריך לשלם להבעה"ב ולא ידעתי במה הוקנה לו הגנבה והרי לא שילם ולא רצה לשלם ולא נשבע והבעל הבית נתן לו ההוצאות שילך לחפש אחר הגנב ואיך איפשר שלא יצטרך לחזור לו ומה שאמר מהר"א שהב"נ דין שטרות יש להם ואין להם דין שמירה יפה כתב מעכת"ה והביא דברי הח"ס שהאריך בזה דאין להם דין שטרות ובזה מקרי גופן ממון ומה שטען שנתן לו שלשה ש"ט הנה על זה צריך לשבע כמו שכתב מעכת"ה ומאריך בדברים פושטים והדין דין אמת שצריך לשבע שנתן שלשה ש"ט וכמה הם שוים וישבע כמה לקח מהגנב.