שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קס״ב (ג׳)

ומה שדרש מעלתו סמוכין מדהביא הש"ס בדף י"ב הך דלשון ים שאין לו ענין שם רק בדף פ"ו גבי אמת המים וע"כ אמר משום דשם לעיל מיני' מיירי מפסין דמתירין ע"כ סמך גם זה דאית לי' גדודי לשם דגם זה היינו פסין אבל לפמ"ש א"ש בפשיטות דרק בלשון ים הקלו משום דקל הוא שהקלו במים וכדאמרו שם לענין מחיצה תלויה כללו של דבר דחליצה להקל במבואות שלנו ברה"ר שלנו דאף דאינו רה"ר גמור מ"מ כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקנו וכדבר האמור כנ"ל ברור לדינא ובכ"ז אני משבח פלפולו שאף שלא יצדק לדינא אבל הפלפול אהוב ונחמד מאד ונהניתי עד מאד מזה. ומ"ש מעלתו שהורה בערב חג השבועות העבר בעגל שהוא ב' וחצי חודש ולא הי' יונק ואכל עשב השדה וכבקר יאכל תבן והי' בו סרכא קטנה והלכה בנגיעת אצבע הבודק ולא הצריך אף להגביה ידו והכשיר וע"ז ציוחו עליו דהאכיל טריפות ואף דב"ח וש"ך התירו בעגל בתוך שנתו כל שהוא אינו יונק הפר"ח חולק דאף בעגל שאינו יונק דינא הכי אבל בשו"ת הר הכרמל כתב דכל שאינו יונק מותר במיעוך הנה יפה הורה מעלתו וכבר השבתי להרב הגדול מ' יהודה ליב ני' אבד"ק טשכנאו יצא במדינת פולין שהורה ג"כ בשנת תבר"ך להקל בזה והעיד שכן נהגו בווילנא בבריסק ומוטב להסיר הסרבא בעגל הרך שאינו יונק ממה שנהגו למעך בסרכות בגסות וערערו עליו הרבה לומדים והורו לשבור הכלים וע"ז כתבתי שיפה הורה והוא חומרא דאתי לידי קולא כעין דאמרו בפסחים לענין אורז ואף דלא דמי כ"כ מ"מ קצת דמיון יש והנה הרב הנ"ל כתב דנ"ל דמ"ש רש"י בחולין קכ"ב דאף שאינו יונק מקרי רך זה להס"ד שם דלא ידע מהך דאל תקניטני אבל לפי המסקנא מנ"ל לומר דר"ש ס"ל דאף באחד מהם מקרי רך ורבנן יסברו דאף בתרויהו ביחד מקרי קשה זה א"א לעשות כ"כ פלוגתא בין ר"ש ורבנן לכך מוטב לומר דמודה ר"ש דבתרויהו מקרי קשה זה תורף דבריו ואני תמהתי דא"כ לפי המסקנא חזר בו ר"י מכל מה שאמר למעלה כ"ז שהוא יונק וכל הפלוגתא בטלה והש"ס העתיק לתרוויהו אבל לפענ"ד הדבר פשוט דבעגל הרך נחלקו עולא ור' יוחנן ור"ל לא בעי רק על עור של עגל הרך וע"ז אמר דמיקרי קשה אבל בגוף העגל נחלקו ר"י ועולא ונ"מ לענין סרכות וכדומה וז"ב ופשוט ועכ"פ לדינא יפה הורה והארכתי שם ומ"כש בנ"ד דלא הי' צריך אף להגבהת ידים דודאי יפה הורה מעלתו וכדעת הר הכרמל ומי שעונה לאליהו בהר הכרמל הוא יענהו ויברכהו ויצליחהו בכל טוב כנפש הדו"ש באהבה.