שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קנ״ט (ב׳)

ובזה עמדנו על כוונת רבינו בפ"ח הל' ט"ו והל' ט"ז דנפקא לי' היתר הנאה והיתר מכירה בחלב מקרא אחד דיעשה לכל מלאכת והיינו כמ"ש ודוק ועי' בלח"מ שם. ובלא"ה יש לומר דקשה לר"ע דלטומאה ולטהרה אצטריך שיכול למלאכת הדיוט יהי' טהור ולמלאכת גבוה יהי' טמא ת"ל יעשה לכל מלאכה ומה סברא הוא לחלק כיון דעכ"פ חלב אינו מטמא מה לי הדיוט ומה לי גבוה וצריך לומר דס"ד אמינא דכמו דס"ד בשבת דף כ"ח לאסור עור נבלות וטריפות לתפילין מדכתוב מן המותר בפיך דלמלאכת שמים בעינן מן המותר בפיך ואצטריך קרא להתיר דהוה מן המותר בפיך ע"ש. ובתוס' ור"ן וא"כ ה"ה כאן אף דהוא מין המותר בפיך דהוא מבהמח טהורה מ"מ ס"ד לאסור אותו למלאכת גבוה אי לאו קרא דיעשה לכל מלאכה וז"ב. ומעתה זה דוקא בבהמה טהורה אבל בבהמה טמאה דלא הוה ממין המותר בפיך שפיר יש לחלק בין הדיוט לגבוה דאף דלהדיוט מותר אבל לגבוה אסור ועי' בר"ן בר"ה ובמ"א סי' תקפ"ו ומעתה מיושבים היטב דברי או"ח דלענין מכירה ודאי גם חלב חזיר בכלל חלב הוא והא דקאמר בש"ס זבחים דבחלב בהמה טהורה דיבר הכתוב היינו משום דקרא כתוב יעשה לכל מלאכה והיינו אף למלאכת גבוה ובזה בודאי אין חזיר בכלל וע' ברש"י ובלח"מ ודוק. וגם יש לצרף דעת הראב"י דמתיר לעשות סחורה בדבר טמא ואף דבשו"ת מהר"ש יונה תמה עליו ממשנה מפורשת בשביעית שם דאסור לעשות סחורה בשקצים ורמשים כבר כתב הכנה"ג בהגהות ב"י אות כ"ג דראב"י סובר כדעת התוס' דלעשות עורות ולהדליק מותר ע"ש וכן נראה מצד הסברא דבאמת קשה האיך גזרה תורה שמא יבא לאכלו בדברים טמאים הא היכא דמיבדל בדיל מיני' לא גזרינין בזה שמא יבא לאכלו כמבואר בפסחים דף י"א שם גבי חדש וע"כ כמו שתירצו בתוס' דבדבר העומד לאכילה גזרינין שפיר שמא יאכל גם הוא ממנו אבל בדבר העומד למשוח עורות ולהדליק פשיטא דאין לגזור בדבר שבדיל מיני'. דרך כלל לפע"ד נראה דדברי הצ"צ ברורים באם נפסד ונבאש אין לגזור בו. ואף אם יהי' ספק אם נפסד ונבאש כבר צידד להתיר כמה פעמים ובפרט דדעת הרמב"ם ז"ל לא בריר אם הוא סובר דאסור מה"ת ודרכו לבאר בהדיא מקור האיסור. והרב המבי"ט בקרית ספר נראה שהבין מדבריו שאינו רק מדרבנן מדלא הביאו כדרכו בקודש בספרו שם שאינו מביא רק מה שנזכר ברמב"ם בדינו דאורייתא וגם פשטת לשון המשנה בשביעית דאינו רק מדרבנן מדמנאן בכלל בכורות ותרומות דזה אינו רק מדרבנן וע' בר"ש שם ואף דרוב בנין ורוב מנין סברו דמה"ת אסור כמ"ש לעיל אבל עכ"פ בדבר שאינו עומד לאכילה דהתוס' בעצמם התירו הנח להם לישראל ועי' בש"ך ס"ק כ' ואף דחזיר יצא מן הכלל וקם לי' בארור היינו במגדל חזירים עצמם אבל לקנות השומן מהם אינו בכלל ארור כלל וכבר נהגו כן בכמה מקומות ומכ"ש היכא דמערבין אותו בשאר חלב פשיטא דשרי. את זאת חזינן להודיע דעתינו בקצרה ומע"ל האריך בפלפול ואין העת מסכים אתנו להאריך וד' שנותיו יאריך כנפשו ונפש הדוש"ת באהבה.