שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קנ״ח (ג׳)

ומדי שוטטו עיני בענין זה כה הראני הרב החריף מוה' מאיר בראם נ"י דברי רש"י בביצה דף ו ד"ה מימות עזרא שהם תמוהים והמהרש"א נדחק בזה והפני יהושוע הפליג בכוונתו ות"ד לענין קדושת יום ארוך אין לחוש אבל ביצה שנולדה בשני גופא ודאי אסור דאף שלא מצינו אלול מעובר אפ"ה יש לחוש שמא השתא ימצא מעובר ע"ש וע"ז הקשה הנ"ל דנעלם מהפנ"י גמרא ערוכה אמימר שרי למכחל עינא ביו"ט שני של ר"ה והקשה רב אשי מהא דאמר משא"כ בביצה אמר ליה אנא כנהרדעי ס"ל דאמרי אף בביצה ומאי דעתך דילמא מעברי ליה לאלול האמר רב חיננא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר הרי מבואר דמותר לכחול לעינא ביו"ט שני של ר"ה אף דביו"ט שני חיישינין שמא ימצא מעובר והוא תימא גדולה אבל באמת הדבר נכון דכבר מבואר בטוש"ע או"ח ס' תצ"ו דלענין כיחול עין יש חילוק בין יום שני לראשון דבשני מותר כיון שהוא הנאת הגוף רק ביו"ט שני של ר"ה כיון שקדושה אחת הוא אסור ולקי"ל כאמימר דסבר ב' קדושות הן עי"ש בב"י ולפ"ז לאמימר דס"ל ב' קדושות הן ממילא לא גזרו על כיחול עין אף ביו"ט שני של ר"ה ובזה נחלק עליו רב אשי אבל ל"ד לביצה דכיחול דכיון שהוא הנאת הגוף לא גזרו ועי"ש כל הסוגיא דמצד יו"ט שני ל"ח לכיחול העין ורק בשביל שהוא יום ארוך דקדושה אחת הוא וע"ז לא חש אמימר דס"ל דשתי קדושות הן ודוק היטב.