ומ"ש להסתפק אם מותר לכרוך ביו"ט הטוטין בנייר שקורין ציגאר פאפיר ולדבק הנייר בליחות הפה אי נימא דהוי כמו מתקן מנא או דלמא כיון דעישון מותר דהוי אוכל נפש א"כ הנייר הוי מכשירי אוכל נפש כיון דא"א לעשות בעיו"ט דיתפתח תיכף וכתב שראה במג"א דאוסר לחתוך הטוטין ביו"ט אלמא דאינו מחשיב לאוכל נפש רק שאינו זוכר מקומו והנה זכרונו כוזב לי במקצת שהמג"א כתב בס' תקי"ד שאסור לשתות הטוטין ביו"ט דאינו שוה לכל נפש אבל הפ"י בחדושיו לשבת מ"ט מתיר דהוי לבריאת הגוף ובזה אמרתי מה ששמעתי בשם הגאון בעל הפלאה שהתיר רק ביו"ט שני משום שאין חלוק בין ראשון לשוני רק לענין רפואה כמבואר בס' תצ"ו וזה אפשר דחשיב חולאת קצת אבל לדבק הניירות אפשר דחשיב מתקן מנא שוב ראיתי בפמ"ג ס' תקי"ד באשל אברהם שהביא ג"כ דברי הפ"י וכתב דקריעת הנייר אסור וע"כ ביו"ט ראשון ודאי יש לאסור התיקון ואפשר גם העישון מיהו רבים נהגו להקל לעשן ואין בידינו למחות כיון שהפנ"י מתיר אבל לדבק בודאי יש לאסור ביום ראשון אבל ביום שני צ"ע.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קנ״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.