שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קנ״א (ג׳)

וגם בדוד כתיב ש"ב ח' ויעש דוד שם בשובו מהכות את ארם ופירש"י שקבר את הרוגים שלהם והיא שם טוב שישראל שקוברין את אויביהם וע' רד"ק שם ודבר זה נעלם מעיני גדול אחד בזמנינו בשו"ת אשר נדפס בספר וא"כ עכ"פ במתי ישראל בודאי מצוה ושייך מה אני בחנם אמנם כבר האריך התשבץ ח"ג סי' י"ג שיכולין ליטול שכר ואין עבירה בדבר משום ביטול מלאכתו וה"ה כשכר הזאה וקדוש ובאמת שאני תמה על התשב"ץ שכתב לפלפל שם אם מותר ליטול שכר על הקבורה והרי לדעתי הוא ש"ס מפורש בסנהדרין דף כ"ו ע"ב הנהו קבוראי דקברי נפשא ביו"ט ראשון של עצרת שמתינהו רב פפא ופסלינהו ופירש"י דמשום שכר ממון עוברין על ד"ת והוה להו כרשע דחמס והרי דבחול לא הי' אסור כלל במה שנוטלין שכר ופירש"י מוכרח דנוטלין שכר דאל"כ לא הוי רשע דחמס ואף דאנן קי"ל כאביי דלא בעינן רשע דחמס מ"מ נראה לפמ"ש התומים סי' ל"ד ס"ק ב' לישב דברי רבינו ירוחם שכתב דאין נפסלין אלא פסול דרבנן והקשה הב"י דהא נפסלו מה"ת וכתב הוא דלפמ"ש הרשב"א פ' האורג דקבורת מת הוי מלאכה שא"צ לגופה ואין כאן אלא איסור דרבנן ע"ש וא"כ באסור דרבנן בעינין רשע דחמס כמ"ש רי"ו מובא בש"ע סי' ר"ג בהגהה שם. ולפ"ז מוכרח פירש"י וא"כ מבואר דעכ"פ בחול מותר ליטול שכר והרי גדולה מזו מצינו דאף ביו"ט שני דרבנן מותר ליטול שכר כמבואר בש"ע או"ח ס' תקכ"ו סי' ה' ומקורו מדברי רי"ו כמבואר בב"י שם וכפי הנראה רי"ו הוציא דין זה מהגמרא הלז דדוקא ביו"ט ראשון של עצרת פסלינהו אבל ביו"ט שני מותר ליטול שכר ובזה תמוה דברי זקני ביש"ש הובא במג"א שם שאוסר אף ביו"ט שני ליטול שכר והיא תמוה והנה בשו"ת חתם סופר חאו"ח ס' קמ"ז כתב יו"ט ב' דשבועות היא תמוה דלעולם לא עשאוהו מספק וצ"ל משום אטו פסח וסכות ע"ש ואני תמה דכן מבואר ברמב"ם גופא פ"ג מקדוש החדש הי"ב כדי שלא יחלוק במועדות התקינו חכמים שכל מקום שאין שלוחי ניסן ותשרי מגיעין עושין ב' ימים ואפילו עצרת וכוונתו דביו"ט של שבועות כבר נמנה מפסח אפ"ה עושין שני ימים ואני תמה על החת"ס למה לא הביא דברי הש"ס פסחים רב נתן בר אסיא אזל מבי רב לפומבדתא ביו"ט שני על עצרת שמתוהו רב יוסף א"ל אביי לנגדי' מר ובחידושי' אמרתי דלמה לא אמר בלשנוי קמ' נשמתי' דהא ידע דרב ושמואל דאמרי תרוייהו מנדין על שני ימים טובים של גליות וכדאמרו שם בל"ב והארכתי בזה עפ"י דברי הר"ן ריש פרק מקום שנהגו לחלק בין מלתא דעקרו מדרבנן לדבר דעקרו מן התורה ועכ"מ פ"ז מה"ת הי"ד ובמלמ"ל שם ואין להאריך כאן עכ"פ מבואר דדוקא ביו"ט ראשון של עצרת שמתינהו ר' פפא דנטלו שכר אבל ביו"ט שני מותר ליטול שכר והארכתי בזה להוציא מלב חכם אחד שטעה בזה ועתה נשוב לנידון דידן דאף שהתשב"ץ התיר לקבל שכר ויש לו סמך בש"ס אבל לא שמחויב לקבל שכר ובפרט להפשיט מעניים את עורם ולהלין המתים בשביל זה ובשו"ת חת"ס מצאתי בחיו"ד ש"ל של"א האריך שם לבאר שמותר ליטול שכר קבורה וכתב המקור מהא דאמרו ב"ב בס' קי"ב נמצא צדיק קבור בקרקע שאינו שלו ובמחכ"ת זה אינו סמך רק למי שנקבר בעיר אחרת אבל במת בעירו כל הציבור יש להם חלק בשדה בוכים וע"כ לפענ"ד יפה עשו במה שעשו להם חבורה חדשה כדי שלא ירבה המכשלה ולא יתנוול המת ולהלינו שלא לכבודו וגם לפעמים צריכין לקבל מעות עבורו וזה גנאי גדול ולפענ"ד נכון שיבקשו מהחבורה הישנה שיתאחדו יחד ואם לא ירצו להתאחד לא יחושו למגינם ויהי' בפ"ע לאגודה ובלבד שיהי' כוונתם לשם שמים לא למען קנטור רק להרבות בכבודן של בני אדם בני אברהם יצחק ויעקב שהקב"ה חפץ ביקרם כמ"ש הרמב"ם פי"ד מסנהדרין ובזכות זה נזכה שיבולע המות לנצח אמן דברי הכותב בנחיצה הד"ש באהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן האבד"ק לבוב והגליל. שוב אחר זמן רב מצאתי בב"י סי' תצ"ז באו"ח שכתב להקשות על דברי הר"ן לענין עבר אדרבנן שמחלק בין שעיקרו מה"ת לעקרו דרבנן והקשה הב"י מהך דהני קבוראי דשמתינהו ר"פ וכתב דאיכא למימר דהנהו קבוראי חללו יו"ט בדבר שאסור מה"ת ולפמ"ש אין כאן אסור תורה דהא הו"ל מלאכה שא"צ לגופא וכמ"ש הרי"ו.