שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קנ״א (ב׳)

והנה דרשתם מאתי בדבר החבורה אשר היתה מקדם מקובץ משמונה עשר אנשים ומהם אשר לא עבדו עבודה וגם רבת המכשלה אשר הי' כי בעת הגיע אשר הי' מת ל"ע כמעט אשר הי' כבד על אנשים הקרובים מנשוא עול אשר הכבידו עליהם לתת לכסף מוצא ופעמים רבות הי' נשאר המת בנוול וגם הלינו את המתים וכדומה הרבה קלקולים אשר אבוש להעלות על המכתב והנה נתעודדו יראי ד' מכובדים אשר קמו והתעוררו אשר לא ישמע קול צוחה והמה נותנים כל ההצטרכות התריכים וכדומה חנם אין כסף והמה כארבעה מאות יוסף עליהם ד' אשר יתחלקו למחלקות רבות כארבעים איש בכל שבוע ובקשו אשר החברה הישנ' יתאחדו עמהם ויסופחו לתוך חבורתם אמנם אך מעטים אשר באו בתוך החבורה ורובם נתנו כתף סוררת והנה שאלתם ומבוקשתם מאתי אם כדת עשו והנה הביאו דברי המג"א באו"ח סי' קנ"ג ס"ק מ"א שכותב דבמדינתינו שיש חבורות ממונים לקבור מתים נ"ל שצריך ליתן להחבורה כמנהגים ומבלעדי זאת יש למחות באנשים אחרים מבלי יתעסקו בקבורת מתים. אמנם הביאו דברי המג"א שם ס"ק מ"ט שאם יש מקום לערער יכולים לסלק אדם מחזקתו וה"ה כאן אשר יש להם מקום לערער הנה יפה כתבו בזה אמנם מראש צורים נראה אם יש מקום כלל שיקחו שכר לקבורת המת שהרי קבורת המת מצוה ואף בכל המתים הוא מצוה כי קבור תקברנו כמ"ש הרמב"ם פט"ו מסנהדרין ה' ח' ואף דשם אינו מבואר רק כל המלין את מתו עובר בל"ת כבר כתבתי שם על הגליון שעובר ג"כ בעשה דקבור תקברנו כמ"ש הרמב"ן בתורה על פסוק זה ועלח"מ פ"ד מאבל ה' ז' וע' בס' המצות להרמב"ן ז"ל מצו הרל"ד ואף דבשו"ת הרדב"ז ח"א סי' שי"א כתב להיפך במחכ"ת לא זכר דברי הרמב"ן וכל הציונים הנ"ל וביהושע סי' ח' מבואר דגם במת עכו"ם שייך לא תלין כמו שצוה יהושוע במלך העי וע' רד"ק שם.