שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ט (ב׳)

והנה מ"ש שם לישב קושית הט"ז סי' שכ"ו ס"ק ג' דהוה ריסוק כלאחר יד ומותר כמו דמותר לרחוץ במורסן דהוה גיבול כלאחר יד וע"ז כתב כיון דגבי אנפנדא מבואר בסי' שי"ח סט"ז דאסור משום נולד א"כ גם בזה אסור משום דלא גרע מנימוח ממילא דאסור וכיון דהמשקה אסור ממילא אסור לרחוץ בו דאף דמצד טלטול ל"ש בזה כיון דבשעה שנטל הבורית בידו הי' בהיתר עיין מג"א סי' רס"ו ס"ק י"ט ועי' בתוספת שבת שם ובר"ש פרק ז' דדמאי מ"ב אבל אף לפי דברי המ"א מ"מ כיון דסיכה כשתיה ואפילו בדרבנן כמבואר בנדה דף ל"ב ממילא אסור לרחוץ בו ולפע"ד אין כאן משום סיכה כשתיה דהא כל האיסור הוא משום נולד וא"כ ל"מ לשיטת רש"י גבי בית שנפחת דבדרבנן ל"ש משום מוקצה א"כ כאן אינו רק איסור דרבנן ואף לשיטת הפוסקים דחלקו ע"ז מ"מ הרי שיטת הרמב"ן הובא בט"ז סי' תקי"ח ס"ק ז' לחלק בין אם האיסור הוא בגופן או שאינם רק משום שד"א גורם האיסור וכאן בבורית הוה רק כמבלע בליעי ואינו איסור מצד עצמו בודאי לא שייך זאת ודו"ק ומה שישב קושית הר"י מפרי"ש שהבאתי למעלה מהא דהאשה סכה ידיה לבנה קטן כנגד המדורה וע"ז כתב כיון דהאיסור הוא רק משום דהוה סיכה כשתיה והמשקה נאסר ולפ"ז לקטן אף לשיטת הפוסקים דאסור לספות בידים לקטן אף באיסור דרבנן מ"מ במה שאינו רק משום הזמן ודאי מותר כמ"ש הפר"ח באו"ח סי' תרי"א א"כ לכך מותר לסוך לבנו קטן והנה לפמ"ש נסתרו הדברים דאין איסור משום סיכה כשתיה וגם יפה כתב מעלתו דלפי מ"ש המג"א סי' תרי"א דהגדול גופא יסוך ידו ואסור לסוך דהוה כסך עצמו א"כ שוב אסור.