שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ו (ג׳)

ובזה מיושב דברי רבינו בפ"א מק"פ הי"א מקושית הלח"מ ודו"ק כי יש להאריך בזה ואכ"מ והנה עיינתי שנית בדברי המרכבת המשנה פ"ט משבת שהאריך בדרך חריף לברר דיבלת דבאדם ל"ש שום חיוב חטאת דהו"ל כצפורן שפרשה רובה ואינו חייב ול"ש גוזז דא"כ הא דפריך בש"ס שבת דף ק"ג מדאיצטריך קרא למילה בשבת ש"מ דחובל חייב ודלמא משום גוזז וע"כ דליכא גוזז בחותך עור ובשר מגוף האדם ודוקא בשער וצפורן דהם נפרדים שייך גוזז ע"ש והנה גוף דבריו עם כל האריכות לא ידעתי דא"כ היאך מקשה הש"ס בעירובין המשנה דהתם עם המשנה דפסחים הא שאני ושאני דשם אינו רק שבות משא"כ ביבלת דבהמה ובכל הסוגיא אינו מבואר חילוק זה וא"ל דסמך על הא דחשב לה עם הרכבתו והבאתו חוץ לתחום דז"א דניהו דביד ליכא רק שבות אבל עיקר האיסור הוא של תורה משא"כ בגוזז דאדם וגם גוף דבריו שמחדש דבמילה ל"ש גוזז אשתמיטתי' דברי השטה מקובצת בכתובות בסוגיא דדם מפקד פקיד וז"ל ומדאיצטריך קרא למשרי מילה בשבת אין ראיה דלא אצטריך משום הוצאת דם אלא להתיר תלישת בשר דחייב משום תולש כדאמר בשבת גבי צפורן שלא נפרש דחייב חטאת אם נטלו בכלי הרי לפניך בהדיא דחייב משום גוזז אף באדם ומראי' זו אברא דדבריו תמוהים דא"כ יקשה באמת היאך דייק הש"ס בשבת שם דחייב משום חובל אף במקלקל והא אצטריך דלא לחייב משום גוזז וכבר תמהתי בזה במק"א וכמדומה שכתבתי ליישב דשפיר דייק דבחובל חייב אף במקלקל דאל"כ ניהו דהוה גוזז הא גם גוזז הו"ל מלאכה שאצל"ג וגם מקלקל ולא ס"ל כמ"ש הריב"ש דבגוזז חייב משום משאצל"ג ועיין בבעל המאור שם וברמב"ן והארכתי בזה ולא ידעתי מקומו כעת עכ"פ דברי המרכבת תמוהים ואכ"מ להאריך יותר שוב אחר זמן רב מצאתי בשעה"מ פי"ב משבת בסוף הלכה א' שנתעורר בשם ספר סמא דחיי על הלח"מ פ"א מק"פ הנ"ל ונהניתי ועיין מהרי"ט אלגזי פרק ששי דבכורות שהאריך שם אם מום עובר דיש לו רפואה עקרי מום ועיין מ"ש לעיל לענין יבלת דכיון דיש לו רפואה לא מקרי נדחה ודו"ק. ומן האמור אני תמה במ"ש הט"ז באו"ח סי' של"ו ס"ק יו"ד דלא יתלוש מן העור שלו בידו או במקומות אחרים דהוה כמחובר לקרקע כמבואר בסנהדרין דאדם הוקש לקרקע והיא תימה רבה דא"כ גם בחותך שלא בכלי יהי' חייב דהוה כתולש מן הקרקע וגם לשיטת התוס' והפוסקים דרק עבד הוקש לקרקע ולא ב"ח ועתוס' קדושין דף ג' ד"ה וא"כ שוב ל"ש תולש מן הקרקע ודברי הט"ז תמוהים לפענ"ד. והנה עיינתי בעירובין בהא דמוקי הש"ס דהרכבתו דלא כר"נ והבאתו מחוץ לתחום כר"ע דאמר תחומין דאורייתא ודחי הש"ס מהא דאמר ר"א אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת הרי דקרי להו שבות ואני תמה דהיאך אמר ר' עקיבא הזאה תוכיח שאעפ"י שהן משום מצוה והן משום שבות והא תחומין לדידי' הוא מן התורה ואולי דוקא גבי ר"א דאמר על כלם שהן משום שבות שפיר קשיא לי' להש"ס דהא כלם הן מן התורה אבל גבי ר"ע דס"ל הבאתו מחוץ לתחום הוא תורה ושאר דברים כגון הרכבתו ויבלת הן רק שבות ושפיר קאמר דאלו שהן משום שבות דעכ"פ יש בהם שנים שהן רק שבות ואפ"ה אין דוחין וז"פ.