שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ו (ב׳)

והנה מידי דברי זכר אזכור דברי הכ"מ שכתב בפ"ח מבית הבחירה הי"ב במ"ש רבינו חוץ מלילי שבת כתב הכ"מ דאע"ג דאין שבות במקדש לפי שהכהנים זריזין הם אפ"ה כיון שאפשר מנרות המודלקות מע"ש ע"ש והנה המלמ"ל תמה שם על דבריו ותמהני על המלמ"ל דלכאורה הדבר מפורש כאן דהרי הרכבתו מחוץ לתחום והבאתו אסור לעשות בשבת כיון דאפשר מאתמול וכדאמרו ריש אלו דברים וכן חתיכת יבלתו ואף דכתבתי למעלה דחתיכת יבלתו בכלי הוה איסור תורה אבל מהלח"מ פ"א מק"פ שם נראה שהבין שאינו רק דרבנן וגם מה שנראה ממרוצת דבריו של הכ"מ דשבות דהתירו במקדש הוא משום דכהנים זריזין הם כפי הנראה שהוא ש"ס מפורש בעירובין דף ק"ג דשבות דמקדש במדינה לא התירו ואף דביבישה חותכה אף בכלי שאין שבות במקדש כמ"ש הרמב"ם פ"א מק"פ הי"ח הנ"ל אף דשבות דמקדש במדינת צ"ל כיון דשבות קל הוא התירו ועיין בלח"מ שם. והנה בהא דאמרו שם בעירובין גבי משלשלין את הפסח ולא גזרינן שמא יחתה בגחלים וע"כ דאין שבות במקדש אף במדינה ורצה הש"ס לומר דבני חבורה זריזים הם ואמר הש"ס שם דאביי דאשתק סבר דכהנים זריזין הם אמרינן אבל ב"ח זריזין הם לא אמרינן וכפי הנראה מהראוי לפסוק כן כר"י ואביי ורש"י בשבת דף כ"א ע"ב פירש משום דבני חבורה זריזין הם ומדכרי אהדדי הרי דאמרינן דב"ח ג"כ זריזים הם ובאמת שתמיהני על הש"ס דאמר דבני חבורה זריזין לא אמרינן והרי בשבת קמ"ז אמרינן דעשרה בני אדם כיון דרבים הם מדכרי אהדדי הרי דאמרינן דחבורה זריזים הם שוב ראיתי שבש"ס שם בשבת דף כ' אמרו בהדיא דבני חבורה זריזים הם והיינו דלא קי"ל כר"י ואביי ודברי רש"י נכונים ועיין פסחים דף פ"ה ובתוס' מה שחלקו שם ועיין נקה"כ סי' ק"י מ"ש בשם הגאון מוה' גרשון ז"ל והוא בעל עבוה"ג. נחזור לענינינו דע"כ משמע כהכ"מ הן אמת דדברי רבינו נאחזים בסבך בענין חתיכת יבלת דבפ"ט משבת משמע דהוא אינו רק דרבנן וכבר תמה הה"מ דבעירובין דף ק"ג משמע דהוא איסור דאורייתא וכוונתו מה דאמר שם ואידך דומיא דהרכבתו והבאתו קאמר דהוא דרבנן הרי מבואר דבלחה ובכלי הו"ל איסור תורה ואב מלאכה והנראה בזה דרבינו מחלק דבאמת אם א"י לחתוך רק בכלי ולא ביד כלל א"כ הוא אב מלאכה אבל אם יכול לחתכה ביד ג"כ רק שיותר טוב בכלי בכה"ג מקרי מלאכה שאצל"ג דלענין חיתוך גוף היבלת אין נ"מ בין כלי ליד ובכה"ג מקרי מלאכה שאצל"ג ועיין היטב בתוס' שבת דף צ"ד וא"כ שם מיירי כשא"א לחתוך ביד פשיטא בכה"ג הו"ל משאצל"ג ואף דדעת הריב"ש דבגזיזה גם מלשאצל"ג חייב באמת כבר חלקו עליו אבל גם לדברי הריב"ש היינו גוף הגזיזה אבל מה שיכול לגזוז בהיתר הו"ל מלשאצל"ג איברא די"ל דבקרבן יש לחוש שמא לא יחתוך ביד כל היבלת וא"כ יהי' כנראה ונדחה ושוב לא יחזור ויראה ושוב הוה מלאכה הצריכה לגופה ובזה נראה לישב דברי רבינו בפ"ט משבת דכתב דהחותך בין ביד בין בכלי פטור ואח"כ כתב ומותר לחתוך יבלת במקדש ביד אבל לא בכלי והדברים סותרים ולפמ"ש א"ש דלענין קרבן אסור בכלי דשמא לא יוכל לחתוך יפה והו"ל מלאכה הצריכה לגופה ובזה י"ל דביבשה דאפרוכי מפריך וא"כ ודאי יוכל לחתוך גם ביד כלה שוב הו"ל מלאכה שא"צ לגופה והו"ל תרתי שבותין דיבישה בעצמה אינו רק שבות ויהי' יכול לחתוך ביד ובכה"ג ודאי דאין שבות במקדש ואף דאפשר מאתמול.