שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ד (ב׳)

ומדי דברי זכור אזכור מה דק"ל על דברת התוס' דל"ל ע"א דמחייב שבועה והא אצטריך לענין גלגול שבועה דנפקא לן מק"ו דע"א כמבואר בקידושין דף כ"ז ע"ב וצ"ל דהקושיא הוא דאין מקום להק"ו דיש לומר דהא דמחייב ע"א שבועה היא לא משום מעליותא דעד רק משום דלא גרע מסתם כ"ה דלהס"ד שם חייב שבועה וא"כ מה מעליותא דעד ובזה יתישב הרבה קושיות שהקשו האחרונים בזה דמנא ידע שעד המסייעו פוטר ולפמ"ש א"ש דגם עתה קשה דמנ"ל דעד המסייע פוטר דל"ש הק"ו של הר"מ מרוטנבורק דמה שמחייב הוא משום דסתם כ"ה ג"כ חייב ודו"ק. והנה לכאורה קשה הא דהקשו בתוס' למה הצריך התורה ע"א ת"ל דהוה כופר הכל הא משכחת לה בטענת קטן דקי"ל דאין תביעת קטן תביעה לחייב שום שבועה זולת בטען הקטן ויש לו ע"א שטת הטור בחו"מ סי' צ"ו דיכול לחייב שבועה וא"כ ממילא אצטריך קרא דע"א לזה דמשום כ"ה הי' פטור דעל תביעת קטן לא שייך שבועה והתורה מעטה מקרא וקר מכח ע"א חייב והיא קושיא גדולה וצ"ל דהרי כל טעמו של הטור דלא גרע מטוענו בספק ע"פ ע"א דחייב שבועה ובזה נחלקו רבוותא כמבואר בסי' ע"ה סכ"ג ולפ"ז להס"ד של התוס' אפשר לומר דס"ל דבטענו בספק ע"פ ע"א פטור דזה שחידשו דאיצטריך לטענו בספק ע"פ עד וא"כ שפיר הקשו דממנ"פ בטענו קטן פטור גם ע"פ עד וע"ז חדשו דאיצטריך בטוענו בספק ע"פ עד ובאמת היינו בטענו קטן ובזה מיושב היטב קושית הגאון מוה' משלם ז"ל דאם יתבענו שנתן לו בחנם הא לקטן אין משביעין כלל וכמ"ש בסי' צ"ו ולכך לא יוכל להפך עליו השבועה כלל ודו"ק.