שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קמ״ג (ב׳)

והנה בגוף דברי רבינו יקיר הנ"ל שחידש דבחצי זית יין וחצי זית פת אף לר"ש לא חייב מלקות כפי הנראה דוקא כשהם שוה בשוה אבל כל שהאיסור מרובה מההיתר אף שאינו זית שלם שוב בטל ההיתר והאיסור ונעשה איסור ואף שאינו בטל עכ"פ האיסור מחשב יותר ושוב די בח"ש ללקות דעכ"פ לא מקרי ח"ש ע"י תערובות שלא ילקה אברא דצריך להבין אם נימא דא"א לצמצם א"כ אולי הח"ש של האיסור יותר מחצי זית א"כ שוב לוקה וכבר הקשה החכם השואל בשו"ת הרשב"א ח"א סי' ער"ב דאיך מחייב אשם תלוי בכזית שומן וכזית חלב הא א"א לצמצם ועיין בפרמ"ג ביו"ד בשער התערובות שביאר כן דברי השואל ברשב"א אך תירוצו של הרשב"א אין לו מובן וכתבתי במק"א דלפמ"ש הר"ש מאיינדיל הובא בתוס' חולין דף כ"ח ובכמה מקומות דבעינן שני צדדים להיתר ולפ"ז גם התם אם האיסור רוב אקבע איסורא מקרי ואם שניהם שווים ג"כ מקרי אקבע איסורא ולא נשאר רק צד אחד שמא האיסור קטן ובכה"ג אמרינן דאפשר לצמצם ע"ש ולפ"ז גם כאן יש לומר דאם ההיתר גדול בודאי לא לקי בח"ש ע"י תערובות וגם בשניהם שווים ג"כ לא לקי ורק דניחוש שמא האיסור גדול יותר ובכה"ג שפיר אמרינן דאפשר לצמצם ומותר וז"ב. ובזה יש לישב פעם שנית קושית הגאון מהר"ץ הנ"ל דזה דוקא טרם דכתיב משרת ולא הי' היתר מצטרף לאיסור שפיר לא לקי בכ"ש ע"י תערובות אבל אחר דגלתה התורה משרת להיתר מצטרף לאיסור וכבר אמרו בנזיר דף א' דכל דלא נפיש היתר מקרי היתר מצטרף לאיסור ע"ש ולפ"ז כיון דהיתר מצטרף לאיסור שוב איכא שני צדדים לאיסור דשמא האיסור יותר גדול וגם אם שווים היתר מצטרף לאיסור ורק שמא ההיתר יותר גדול ובכה"ג אף בחצי זית וחצי זית נמי חייב ושפיר פריך צירוף כזית למה לי ודו"ק היטב כי הוא חריף מאד ומיושב ג"כ קושית התוס' בשבועות הנ"ל וע"ד שכתבתי ודו"ק אברא דיש לפקפק במ"ש בכוונת הר"ר יקיר דאפשר לצמצם משום דאיכא שני צדדים והרי כיון דעכ"פ איכא צד ספק שוב אף דהיתר מצטרף לאיסור לא ילקה דהו"ל התראת ספק ואולי כיון דאיכא שני צדדים לאיסור מקרי רוב ובכה"ג לא מקרי התראת ספק וגם למ"ד שמי' התראה בודאי א"ש ובזה נפתח לי שערי בינה ע"ד החידוד בהא דאמרו בזבחים ע"ח הפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור מ"ט א"א שלא ירבה מי' על חברו ויבטלנו והנה רש"י נדחק דבלעיסה בא לפי' מיעוטו של זה ברובו של חברו והוא תמוה מאד דמלבד כל קושית התוס' קשה טובא האיך פסיקא ליה שא"א שלא ירבה מין אחד על חברו ולפמ"ש יש לפרש דכבר כתבתי קושית השואל ברשב"א דאיך חייב אשם תלוי דהא לא אקבע איסורא דא"א לצמצם וכ"כ דאיכא שני צדדי איסור ולפ"ז ה"פ דהש"ס דשם איכא כזית פיגול וכזית נותר וכזית טמא וא"כ שם שפיר שייך לומר א"א לצמצם וא"כ עכ"פ אחד גדול יותר מחברו ולא שייך לומר דאיכא שני צדדים לאיסור דז"א דשם שכל אחד איסור א"כ לא נשאר רק צד אחד דילמא כלם שווים ממש דאיזה איסור שגדול מחברו מבטל לחברו וזה דאמרו דא"א שלא ירבה מין אחד על חברו ושוב אחד מבטל לחברו דאיסורין מבטלין זה את זה ובזה יש לישב כל קושיות התוס' שם והמעיין יבין ודו"ק היטב כי אם שהו' ע"ד החידוד בכ"ז ימצא המעיין כמה סברות מועילות ודו"ק והמעיין בפר"ח או"ה סי' תמ"ב ימצא דגם בכה"ג שנמחה כגון בשר שנמחה בחלב מקרי טעמו ולא ממשו וכתבתי זאת לפי שאחד פקפק בזה.