והנה הה"מ מביא התוספתא דתני חרש וחרשת בהדי שוטה וקטן ולמד הה"מ פ"ד מיבום דדין חרש וחרשת שוה לשוטה משום דלאו בני דיעה נינהו אבל הרמב"ן והרשב"א מחלקי ביניהם ולכאורה תמהתי דהרי התוספתא כולל אותם וצ"ל דניהו דהתוספתא כולל אותם דתצא וי"ג דברים בה היינו דהדין שוה ביניהם אבל יש חילו' בטעמם דחרש פסול משום דלאו בני קריאה נינהו אבל דברי התוס' בחולין י"ב ע"ב וביבמות ק"ד דביארו דשוטה דפסול בתוספתא הוא אפילו בעומד ע"ג וחרש וקטן כשר בחליצה כשעומד ע"ג הב"ד ומלמדו זה צ"ע שהם לא הזכירו מהתוספתא רק שוטה אבל בתוספתא כולל כלם ואיך אפשר דיהי' הבדל ביניהם לענין עומד ע"ג וצ"ע.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״מ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.