והנה אחר כמה שנים מצאתי בתומים סי' ס"ז ס"ק כ"ט שדעתו דהך חזקה דלא שביק אינש היתירא ואכיל איסורא אינו רק כשהלוה אינו מכחישו בברי אבל כל שמכחישו ל"מ החזקה דלא שביק איניש להוציא ממון עי"ז ולפע"ד היא תימה דכפי הנראה סברתו דחזקה ל"מ לענין ממון דאין הולכין בממון אחר הרוב מכ"ש אחר חזקה וזה אינו לפע"ד דחזקה דלא שביק אינש היתירא הוא חזקה דאתיא מכח סברא וכבר השריש לנו המהרי"ק בתשובה סי' ע"ב ובתה"ד סי' ע"ב ובתה"ד סי' ר"ז דזה עדיף מרוב והוה כמו חזקה דאין אדם פורע בתו"ז דמוציאין ממון עי"ז וה"ה בזה דחזקה דלא שביק אינש היתירא הוה ג"כ כחזקה דאתיא מכח סברא דהוא אלים טובא.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קל״ט (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.