שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קל״ט (י׳)

ודרך אגב אבאר במה שמבואר בטור יו"ד סי' קס"א שני דיעות אם ריבית בפחות משו"פ אסור מה"ת ודעת הרמ"ה דאסור מה"ת והקשה בשו"ת בית יעקב סי' קי"ג דא"כ מה מקשה הש"ס לאו בריבית למה לי לימא דאיצטריך לאו לחייב אף בפחות משו"פ דבגזל ליכא לאו ובשו"ת פנים מאירות ח"א סי' כ"ו הביא דברי הב"ח דגם בגזל אסור פחות משו"פ מה"ת ובשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' כ"ו החזיק דברי הפ"מ וכתב שלא הי' צריך להב"ח דזה מפורש ברמב"ם ובה"ה ונוראות נפלאתי על הגאונים האלו דמ"ש לתרץ אין בתירוצם ממש די"ל דקושית הבית יעקב הוא דנימא דריבית אסרה תורה בפחות משו"פ אף לענין ללקות עלי' דלזה איצטריך קרא ובגזל ניהו דאסור אבל אין לוקין מיהו י"ל דלא מסתבר דיהי' רבית חמור מגזל דהרי רובית מדעתו ולמה ילקה על פחות משו"פ ובגזל לא ילקה אך גוף הדבר שכתבו דרבית אסור בפחות משו"פ דומיא דגזל לפע"ד יש לומר דלא דמי דלא ובעי' לטעם הח"ץ משום דאחשבי' כמ"ש בסי' פ"ו א"כ זהו בגזל מדגזל פחות משו"פ אחשבי' אבל רבית לא גזל רק שנתן לו מדעתו מה אחשביה שייך וגם אחזי לאצטרופי לא שייך דהרי באמת פחות משו"פ לאו ממון רק דצער יש לו ואח"כ מוחלין ישראל על פחות משו"פ כדאמרו בסנהדרין דף נ"ו ולפ"ז בריבית דבשעת הנתינה לא הי' לו צער כלל ואח"כ בודאי מחל איך יצטרף הא מחל לו בשעתו ובפרט לפי שיטת הרמב"ם דמועיל מחילה בריבית א"כ הרי לאחר שנתן לו כבר מחל לו ואיך יצטרף עם החצי פרוטה אחרת ואף לדעת הגאונים היאך שייך איסור כל דמחל בשעתו ודוקא בשו"פ דבשעת מעשה אסור ריבית יש מה"ת ול"מ מחילה אח"כ וכמו בגזל דכל דאסור הוא ל"מ מחילה אבל כאן דלא נחשב ממון כלל ובשעת נתינה לא הוה ממון שוב לא חזי לאצטרופי וז"ב. ובגוף קושית הבית יעקב תמה אני עליו ועל הח"ץ והפ"מ איך לא זכרו שזה קושית התוס' והר"ן בכתובות דף מ"ו והוכיחו מזה דבריבית ל"ש פחות משו"פ ובר"ן מבואר דאף איסור ליכא בפחות משו"פ וצ"ל דל"ד לגזל דשם רבית לא שייך בפחות משו"פ שלא נתרבה ממונו ודברי הרמ"ה באמת צ"ע דמנ"ל דיש איסור ולכאורה נראה לי דבר חדש דלאו דלא תשימון בודאי לא שייך בפחות משו"פ דהרי לא שייך חזי לאצטרופי דעכ"פ בשעת שימה ל"ש איסור ולא עביד שימה אמנם אחר העיון נראה להיפך ע"פ מה שפירשתי זה רבות בשנים מה דבעי שכרן בפחות משו"פ מהו דאף דבכ"מ לא מצינו שיהי' מקרי ממון בפחות משו"פ אך נראה ע"פ מה דאמרו במנחות דף נ"ט דאף בנתינה בעי כזית ואין נתינה פחות מכזית או שו"פ אבל שימה כל דהו משמע ולפ"ז שם דיליף שימה שימה מריבית אף כ"ד במשמע ול"צ שו"פ ולפ"ז אדרבא בריבית אף דבפחות משו"פ לא שייך ריבית אבל הלאו דלא תשימון שייך בזה ולפ"ז יצא לנו דבר חדש דדוקא המלוה דשייך ביה לאו דלא תשימון וכן הערב והעדים הוא דעוברים בפחות משו"פ אבל הלוה אינו עובר בפחות משו"פ דלאו דלא תשימון לא שייך ביה ולפ"ז יש לומר דעל לא תשימון ילקה ג"כ דל"ש ניתק להשבון דבאמת אין מוציאין בדיינים פחות משו"פ ושימה עובר בכ"ש כנלפע"ד דבר חדש והנה הקשה אותי אחד מתלמידי במ"ש הדגול מרבבה לענין אם מת הלוה אי מחויב להחזיר ליורשים דוחי אחיך כתיב דיש לומר דליורשים לא אזהר שלא יבא לחיותו של זה וע"ז הקשה דא"כ הא דאמרו ולא לכתוב רחמנא בגזל ונילף מריבית הא בגזל ודאי דמחויב להחזיר ליורשים ואכתי לא נדע זאת מריבית והשבתי דבאמת סברת הד"מ נראה לפע"ד כיון דבאמת ריבית מדעתו הוא רק דהתורה הזהירה וחי אחיך עמך א"כ י"ל דדוקא על חיותו של לוה קפיד זה סברת הד"מ דאל"כ מה נ"מ הא כל מה שמגיע לאיש הכל שייך לבניו אחריו ולפ"ז זהו שחידש הש"ס דמה לריבית שכן הוא מדעתו וטרם שחידש זאת באמת אף בריבית הי' צריך להחזיר ליורשי הלוה ודו"ק היטב.