שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״ל (ט׳)

ובזה אמרתי דבר נחמד לישב קושית האחרונים על התוס' שכתבו דגבי תרומה תלוי בקה"ג והרי בע"ז דף ט"ו דייק הש"ס דש"מ דשכירות לא קניא דאי קניא אמאי לא יאכילנה כ"ת פרה דידיה הוא והשתא אף אם שכירות קניא הא שכירות לזמן לא מקרי רק ק"פ וכ"כ לעיל בזה ולפמ"ש א"ש דבאמת כל הטעם דבעינן שיהי' קנין הגוף הוא לפי שק"פ א"י להאכיל דאף אם נימא דק"פ הוה כקנין הגוף ומקרי ק"פ ג"כ קנין כספו אבל סוף סוף כיון דהגוף אינו שלו וא"כ איך אוכל הגוף שהוא של זר תרומה ניהו דמצד הכהן לא אכפת לן שהוא מאכיל לקנין כספו תרומה אבל סוף סוף הזר איך אוכל בתרומה והרי גופו זר הוא ולכך בעינן שיהי' גופו קנוי להכהן וא"כ לא אכפת לן מה שהק"פ שייך לאחר והלא הק"פ אינו רק נהנה ממה שגופו אוכל והרי מדליקין לחולין ברשות הכהן ועיין ברמב"ם פי"א מתרומות הי"ז י"ח ותמצא דבכה"ג לא אכפת לן וז"ב מאד ולפ"ז זהו דוקא לגבי עבדו שהוא קה"ג לעצמו בכה"ג לא מועיל אבל בכהן ששכר פרתו של ישראל א"כ שפיר פריך דאם שכירות קניא אמאי לא יאכילנה כרשיני תרומה דכיון דקנין פירות כקנין הגוף שפיר מקרי קנין כספו של כהן וא"ל דסוף סוף הגוף נהנה והוא של ישראל אוכל דז"א דהרי גופו לא אכפת לן דמ"ל שהפרה אוכלת בתרומה ואף דהישראל נהנה מזה כבר כתבתי דהנאה שהישראל נהנה לא אכפת לן כל שהיא ברשות הכהן וז"ב מאד מאד.