שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״ל (ח׳)

והנה בהא דאמרו בכתובות דף נ"ח היבם אינו מאכיל בתרומה מ"ט קנין כספו אמר רחמנא והאי קנין אחיו הוא ופירש"י דכי מיית' פקע לי' קנינו והתוס' ד"ה ואפילו חלקו עליו עיון דאגידה ביבם קנין כספו קרינא בי' ולפענ"ד נראה בזה דהנה כבר כתבתי למעלה קושית א"מ דאיך ארוסה אוכלת בתרומה מה"ת משום דקנין כספו הוא הא בעינן כספו המיוחד לו וכמו כן במפקיר עבדו אמאי אוכל בתרומה הא אינו כספו המיוחד לו דאינו נקנה לו רק קה"ג וכמו בשן ועין וכ"כ לעיל מזה וכעת נראה בפשיטות דל"ק כיון דבתרומה עיקר קפיד רחמנא על קנין הגוף א"כ כשם דק"פ לא מועיל ה"ה להיפך כל שיש קה"ג מה בכך שהיא יש לה מע"י הא מ"מ הגוף שמאכיל בתרומה זה הוא לכהן והגוף שאוכל בתרומה הוא של הכהן דבשלמא בשן ועין דבעינן שיהי' הרב מבורר מי הוא רבו וכל שלזה הגוף ולזה פירות אינו מבורר למי הוה כספו אבל כאן עיקר הלוי מי שמאכיל התרומה וא"כ אותו גוף שאוכל בתרומה הוא של רבו הכהן ומה בכך שהק"פ שייכים להאשה או להעבד בעצמו הא הפירות אינם אוכלין ויש להמתיק הדבר דאף דגם הפירות נהנים מהתרומה הא ברשות הכהן מותר גם הישראל להנות וכאן עיקר להגוף הוא והפירות נהנים ממילא ולא אכפת לן וז"ב מאד מאד ולפ"ז זהו שם אבל בהיבם דכ"ז שלא יבמה אינו מבורר מי הוא המיבם וא"כ אינו כספו המיוחד לו וא"כ לכך אינו מאכיל וז"ב ובזה י"ל הא דכתב רש"י דמשכנסה הרי הוא כאשתו לכל דבר דקניא בביאה וכי היכא דקידושי ביאה מאכילין בארוסה דאתקש הוויות להדדי ה"ה ביבמה ותמה הפ"י דל"ל זאת ולפמ"ש י"ל דקשה לי' לרש"י הא גם כשיבמה עיקר בא ע"י אחיו עכ"פ אינו כספו המיוחד לו לזה אמר דקני בביאה ומיוחדת לו ע"י ביאה וביאה אף דלא כתיב בקרא כמו בארוסה דקני כמו כן ביבמה וקנה ודו"ק כי קצרתי ועיין יבמות דף נ"ט ע"ב.