שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קכ״ו (ב׳)

והנה שאלני אחד מהמלמדים להועיל בהא דנסתפק הש"ס אם טעמא דר' יהודא משום לאו הניתק לעשה והרי ר"י ס"ל דסומא פטור מהמצות ושטת הרר"י מטראני בספר המכריע דדוקא מעשה פטרו ולא מל"ת וא"כ שוב הלאו כולל יותר מעשה ובכה"ג כתב הרמב"ם בהלכות תמורה פ"א דלא מקרי לאו הניתק לעשה ע"ש הנה לפמ"ש התומים סי' צ"ו דכל דהוא עשה שיכול לקיים בידים ל"ש זה הכלל ודוקא תמורה שממילא קדיש ע"ש א"כ לק"מ ובזה יש לישב קושית אביו הגאון ז"ל דיש לומר דזה האבעיא בש"ס אי ס"ל לר"י בכ"מ דלאו הניתק לעשה לוקין והיינו משום דלדידיה לשיטתו הוה הלאו כולל יותר מעשה לענין סומא או דלמא בעלמא ס"ל דאין לוקין ורק כאן דשלח מעיקרא משמע וא"כ ממילא הוא כמו עשה דממילא דעיקר העשה הוא מעיקרא וע"ז פשיט ליה מגניבה וגזילה דהוה בודאי לאו הניתק לעשה בידים דהיינו והשיב את הגזילה ואפ"ה לקי והיינו דר"י לשיטתו ס"ל דכל שהלאו כולל יותר מעשה לענין סומא אף בעשה בידים לקי ולא ס"ל כחלוקו של התומים הנ"ל ומעתה מיושב היטב הקושיא הנ"ל דאף דהוה לאו הניתן לתשלומין מ"מ הא עכ"פ הלאו כולל יותר מעשה והשתא לענין לאו הניתק לעשה ס"ל לר"י דכל שכולל יותר לא נתקו הכתוב לעשה ונשאר הלאו מכ"ש למה שנתקו לתשלומין דכל דבסומא לא נתקו לתשלומין דפטור מוהשיב את הגזילה ממילא אינו חייב בתשלומין ומכ"ש במקום שאין לו לשלם וכדומה או שבטלו בידים ואבד ובאופן שא"א לשלם וכדומה דודאי לקי וז"ב ודו"ק ובזה מיושב היטב מה דאבעיא ליה אי ר"י ס"ל בכל התורה דלוקה על לאו הניתק לעשה ולא אשתמיט חד תנא דיסבור כן ולמה נימא דר"י ס"ל כן ולפמ"ש א"ש דר"י לשיטתו אפשר דיסבור כן משום דהו"ל לאו כולל יותר מעשה וז"ב.