שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קכ״ג (ג׳)

ובזה נראה לפע"ד לישב דברי התוס' בד"ה אפילו שכתבו וא"ת והא ודאי דאיסור כהונה שאני דהרי אפילו לא נתגרשה אלא מאישה בלבד דודאי אפילו לר"א לא הוה גט ואם מת מותרת הוא להתייבם ואפ"ה פסולה לכהונה ותמה הפ"י דמה דפשיטא להו לתוס' דבזה לא הוה לר"א גט כלל מבעיא טובא דדלמא לר"א הוה גט אלא שא"א להנשא מצד התנאי ע"ש ולפמ"ש א"ש דיש לומר דכיון דאסורה להנשא לשום אדם הרי לא מסלק לגמרי רשותה ממנה ושוב הו"ל גיטו וידו באין כאחד דל"מ לשיטת הש"ך דכל הטעם דמועיל גיטה וידה באים כאחד כתבתי לעיל משום דכל שסלק רשותו ושעבודו שוב ממילא נעשה ידה וחצרה כאשר הי' בתחלה וא"כ היד וחצר בא מקודם וכאן שאין היד והחצר כבראשונה שהרי מקודם קודם שנשאת לזה הי' הברירה בידה להכניס עצמה וחצירה לכל איש וכעת אין הברירה בידה וא"כ במה תקנה גיטה ואי משום שגרשה שוב הו"ל גיטה וחצרה באין כאחת דל"מ לשיטת הש"ך וכמ"ש ודו"ק. אמנם בגוף דברי התוס' הנ"ל נראה לפע"ד הדבר ברור דלכך פשיטא להו דכל שאינה מתירה לשום אדם לא מקרי גט דהנה פעולת הגט הוא להתיר מה שנאסרה ע"י הקידושין והנה נחזי אנן מה נאסר' בקידושין על כל העולם דקודם הקידושין היתה מותרת לכל אדם וע"י הקידושין נאסר' על כל העולם ולא הותרה להם רק לו לבדו והגט מתירה לכל העולם כמו שהיתה וכאן שאינה מתירה לשום אדם שוב אין הגט פועל כלום להתיר מה שנאסרה דאדרבא לדידי' נשארת בהתירה כמו שהי' דכשם שקודם הקידושין הית' מותרת לו ע"י הקידושין כן גם עכשיו ולכל העולם שנאסרה ע"י הקידושין מה הועיל בגיטו ופשיטא דבכה"ג לא מקרי גט דאינו עושה פעולתו מה שנתקן וז"ב לדעתי ובזה ניחא מ"ש התוס' בתירוצם דר"א הכי דייק דאם נימא דבשיור בגט לא הוה גט גמור א"כ כשלא נתגרשה רק מאישה מהראוי שאפילו ריח הגט לא תהי' ולא תפסלה לכהונה ואינו מובן דלמא מ"מ פסולה לכהונה דפסולי כהונה שאני ולפמ"ש א"ש דהסברא הוא דכיון דאינו עושה הגט שום פעולה פשיטא דמהראוי שלא יהי' מקרי אפילו ריח הגט ולמה תאסר לכהונה ובשלמא אם נתגרשה חוץ מפלוני מקרי גט אף שאינו מתיר הקידושין מכל וכל דקודם הקידושין היתה מותרת לכל אדם איש לא נעדר מלבד קרוביו וכעת היא נשארת עדיין אסור' לשמעון וכדומה א"כ חזינן שאף שאינו עושה פעולתו אפ"ה מקרי גט א"כ ממילא אף שלא התירה לשום אדם מהראוי שתהי' נקרא ריח הגט עכ"פ לפסול לכהונה אבל אם בזה לא מקרי גט משום שאינו עושה פעולת הגט בכל פרטיו מכ"ש באינו עושה פעולת הגט כלל שלא יהי' מקרי גט אף לפסול מן הכהונה ונייר בעלמא הוא דהוה ובזה מיושב קושית הפ"י שהקשה לתירוצם של התוס' מ"פ הש"ס לקמן אי נימא איסור כהונה שאני הא ר"א נמי מאיסור כהונה יליף ומאי קושיא ה"א ר"א יליף מאיסור כהונה וע"ד שכתבו התוס' בתירוצם וא"כ ליכא למפרך על ר"א איסור כהונה שאני ולפמ"ש א"ש דהרי רש"י פירש אי נימא איסור כהונה שאני משום דרבה בהן מצות יתירות וא"כ משמע דאף שאינו שם גט מ"מ כיון דריח הגט מיהו אית ביה החמירה התורה בקדושת כהונה משום דרבה בהן מצות יתירות א"כ גם על ר"א יש להקשות כן דניהו דאינו עושה פעולתו מ"מ ריח הגט מקרי וז"ב ודו"ק. ולפמ"ש יש לישב קושית הפ"י בהא דקאמר בגיטין שם דאם אמר ע"מ שתנשא לפלוני דהוה גט מה"ת ואמאי והא לא התירה בגט רק לפלוני והרי באם התירה לכל אדם חוץ מפלוני הוה שיור מכ"ש להיפך ע"ש ולפמ"ש א"ש דכאן עכ"פ עשה הגט פעולתו להתיר מה שנאסר בקידושין ובזה הותר הקשר ומותרת להנשא ואף שהתנה שתנשא לפלוני עכ"פ לזה התירה וממילא א"א לישא לה רק אחד אבל שם שאמר חוץ מפלוני הרי לזה לא עשה הגט פעולתו ולדעתי אף שחילוק דק הוא מ"מ נכון הוא והנה מהא דע"מ שתנשא לפלוני וגם במתנת ע"מ שלא תנשא לפלוני לכאורה צריך להבין דאיך מועיל התנאי הא הו"ל דבר שלב"ל דכעת בלא"ה אסורה לפלוני וגם אינו מתנה על כעת רק לאחר הגירושין הו"ל דבר שלב"ל ומכאן ראיה למ"ש הטור בחו"מ סי' ר"ט וכ"כ המרדכי פ"ק דב"מ סי' רמ"ז והובא בד"מ שם דאדם יכול להתנות בדבר שלב"ל וכן הוקבע בש"ע שם ובזה נראה לפע"ד דבר חדש דאם רוצה לבטל התנאי א"י דאף דבכל התנאים אדם יכול לבטל בע"מ ובאם ועיין ב"ש סי' קמ"ג ס"ק א' אבל כאן א"י לבטל דהא ביטול התנאי אינו רק מחילה שמוחל התנאי והו"ל כאלו קיים וזה דוקא בדבר שבא לעולם הו"ל כאלו קיימו וכמ"ש הרא"ש בתשובותיו בכלל מ"ו סי' ב' וא"כ כאן דבאמת הו"ל דבר שלב"ל וא"כ לא שייך קיום התנאי ומה מבטל ואם חומה הוא נבנה עליה טירת כסף במ"ש הרא"ש בתשובותיו כלל מ"ה סי' כ"ו דאם גירש ע"מ שלא תנשא לפלוני דא"י לבטל התנאי ותמה המהרי"ט בראשונות סי' מ"ט הוא ואחוזת מרעהו הרבנים מוהר"י אבלעפיא ומהר"ם קאשטליץ דאמאי לא יוכל לבטל הגט ע"ש שכרכרו הרבה בזה וגם בשו"ת מבי"ט ח"ב סי' א' האריך בזה ועיין בב"ש סי' קמ"ג ולפמ"ש א"ש דהא כל הטעם דמועיל ביטול התנאי היא משום דהוה כאלו קיים התנאי וכמ"ש הרא"ש בכלל מ"ו וכאן דהתנה ע"מ שלא תנשא לפלוני דל"ש שנתקיים התנאי ושוב ל"מ ביטול התנאי וז"ב מאד מאד ובלא"ה נראה דכיון דבאמת מגרש אותה בתנאי ע"מ שלא תנשא לפלוני והיא מגורשת ומותרת לכל רק לפלוני לא תנשא וא"כ מה מועיל הביטול דהוה דבר שאין בו ממש ופטומי מילי בעלמא נינהו דכיון דהיא מגורשת והתנאי הוא בשלילה מה מועיל הביטול הא כ"ז שלא תשא אותו פלוני א"צ לביטול ואם תנשא שוב כבר עברה ואיך חל ביטול התנאי טרם ששייך קיום התנאי דבשלמא בכל התנאי' ע"מ שלא תלך למקום פלוני ומכ"ש בתנאי בקום ועשה שייך לומר שהיא צריכה לשמור עצמה שלא תלך למקום פלוני ובידה ללכת וא"כ שייך תיכף ביטול התנאי ומכ"ש בתנאי בקום ועשה בודאי שייך ביטול התנאי אבל כאן הא לא שייך כלל כעת ביטול או קיום התנאי דמי יודע אם ירצה לשאנה וכדומה כמה מניעות ועיקר התנאי הוא רק באם עברה ונשאת ושוב עברה ומה שמוחל אינו מועיל דהו"ל פטומי מילי ומה מבטל הא לא יש לו מקום חלות כ"ז שלא נשאת כלל דמי יודע אם תרצה להנשא או הוא רוצה לשאנה וכשנשאת לאחר שוב אין בידה להנשא לזה ול"ש חלות התנאי שיהי' יוכל לבטל כנלפע"ד ברור ואם כנים אנחנו ממילא יש לישב גם מ"ש הרא"ש אח"כ ובנטילת הגט אח"כ לחזיר וליתנה לה אח"כ ג"כ אין תקנה והקשה המהרי"ט שם דאמאי לא יועיל גט אחר שהרי אם תנשא לאותו שהתנה יתבטל הגט יוכל לגרשה פעם שנית ויחול הגט על אחר שמתבטל הגט ולפמ"ש א"ש דהרי כבר נודע מ"ש המלמ"ל פ"ו מגרושין ה"ג באורך שאינו יכול לגרש תוך הזמן שקבע לתנאי הקידושין ע"ש שהאריך ולפ"ז ממנ"פ לא חל הגט דאם לא תעבור על התנאי שוב כבר נתגרשה מקודם ואין גט לאחר גט ואם תעבור על התנאי א"כ יתבטל אח"כ הגט למפרע עכ"פ איך יוכל הגט השני לחול תוך מלאת זמן התנאי דשמא לא יעבור ואין מקום לגט ורואה אני דנ"ד הדבר ק"ו מנידון דהמלמ"ל בכמה אנפי יעו"ש היטב ומזה אין ראיית המהרי"ט ראיה מדברי הרמ"ה שהובא בטוש"ע סי' קמ"ג סט"ו בנתקדשה לאחר תצא ולא תחזיר לו אלא אחר מיתת הבעל או שגירשה בגט שני בלי תנאי משום דשם כבר עברה על תנאו שהתנה שתנשא לפלוני והיא נתקדשה לאחר ולכך מועיל מה שנותן לה גט שני משא"כ כאן ל"מ גט אחר וכמ"ש וגם לא לבטל ומטעם שכתבתי דאין מקום חלות כלל לתנאי קודם שעברה על התנאי דהתנאי היא בשלילה ואין בידה והוה דבר שלב"ל וכמ"ש אברא דהמהרי"ט הביא ראיה לדבריו דגם בזה יכול לבטל התנאי מהא דאמרו בירושלמי והובא בתוס' דף פ"ב ע"ב ד"ה אפילו בסופו תמן התורה אסרתו וכאן הוא אסרו ופירוש הדבר כתבו שם דהוא דכאן בידה להתיר ולבטל התנאי ותהי' מותרת ליבם אם יבטל קודם שימות אחיו המת ע"ש הרי דיכול לבטל התנאי ולפמ"ש א"ש ואין כאן ראיה דשם כיון שעומדת ליבום א"כ יהי' מוכרח לשאנה בזיקת יבום עליו א"כ יש מקום חלות להתנאי ושפיר יכול לבטל דהו"ל דבר ממילא שכשיהי' מת בלי בנים כמו שהוא עתה הוא מוכרח ליבם וא"כ שייך קיום התנאי וביטולו ודו"ק ובזה מדוקדק מ"ש דוקא שיבטל קודם שימות אחיו ולא כתבו בפשיטות שיכול לבטל התנאי ולפמ"ש א"ש דבאמת כל זמן שלא נשאה אין בידו לבטל כלל ודו"ק.