שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״כ (ג׳)

והנה ראיתי בטעם המלך פ"ג מאישות שהקשה בהא דאמר שמואל צריכה גט וצריכה מיאון דכיון דצריכה גט והרי קי"ל בסי' קמ"א ס"ד דקטנה שיש לה אב דאין לה יד לקבל את גיטה והאב צריך לקבל הגט א"כ כיון דע"כ האב בכאן א"כ ממנ"פ אם שותק בשעת קבלת הגט למה לה מיאון דע"כ נתרצה בקידושיה דאל"כ למה מקבל הגט ואם צווח למה צריכה גט ע"ש שהאריך בזה וכל דבריו דברי טעם בזה והניח בקושיא ולהיות כי קושיא גדולה היא אמרתי לפי חומר הנושא דהנה הרמב"ן כתב בגיטין דף ס"ד במלחמות ושם והובא בר"ן שם באלפסי דלכך נערה יכולה לקבל גיטה ולא קטנה משום דנערה אית לה שליחות וירדה תורה לסוף דעתו של אב דרצונו שתהי' שלוחו בגט דישנו בע"כ ומכנסת עצמה לרשותו נעשית שלוחו אבל קטנה לית לה שליחות כלל לכך אביה ולא היא ע"ש ולפ"ז הא באמת כל מה דחיישינן שמא נתרצה האב אף דאין לה שליחות והיאך נתקדשה בקבלתה וצ"ל דהוה לי' כאומר לה צאי וקבלי קידושיך וכמ"ש הקדמונים והרי הרא"ש בקידושין דף י"ט כתב דלכך יכול לומר לה צאי וקבלי קידושיך דלטובתה ולזכותה נעשית שליח וא"כ לכך כל שנתרצה הוה כא"ל צאי וקבלי קידושיך דמועיל ולפ"ז נראה לי דבר חדש דלכך יכולה לקבל הגט דכיון דלטובתה ולזכותה נעשית שליח א"כ כאן כיון דמן הדין צריכה גט ומיאון וא"כ אינה רוצית בו א"כ הוה הגט לטובתה ולזכותה ונעשית שליח וע"כ לא אמרו דקטנה אין לה יד לקבל הגט רק היכא שקדשה אביה א"כ בלא רשות' לא שייך לומר דלטובתה ולזכותה נעשית שליח לעצמה דכל שאין דעת האב נודע מי יודע אם זכות הוא לה אבל כאן למה לא יסכים האב שתקבל הגט ובלא"ה כשם שנעשית שליח לעצמה לקבל הקידושין ומטעם זה הוא שמא נתרצה וא"כ גם הגט יכולה לקבל בעצמה ובזה מיושב היטב הא דאמרו בנתקדשה שלא לדעת אביה דרב אמר בין אביה בין הוא יכולין לעכב והקשו בתוס' דהא חיישינן שמא נתרצה האב וגם הקשו מה מועיל עיכוב שלה הא ביד האב לקדש בע"כ ע"ש ולפמ"ש א"ש דבאמת כל הא דמועיל אם נתרצה האב הוא משום שלטובתה וזכותה נעשית שליח של עצמה וכמ"ש הרא"ש ולפ"ז כל שמוחית וצווחת שאין זכות לה ממילא נתבטל השליחות דשליחות בטעות היתה שאלו היתה יודעת שלא תתרצה לבסוף לא היתה רוצית להעשות שליח וא"כ שוב לכך יכולה לעכב ונתבטל השליחות וז"ב לדעתי ובזה נתישב לדעתי הא דהקשה המהראנ"ח הובא בשעה"מ שם שהקשה דלרב דס"ל דגם היא יכולה לעכב א"כ למה צריכה גט ומיאון הא כיון דמיאנה ממילא גט א"צ דהרי מאנה ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דמיאון מועיל היא לפי שאומרת שאינה רוצית בשליחות א"כ זה דוקא כשמיחה מדעתא דנפשי' אבל מה דאנן פסקינן דצריכה מיאון א"כ היא ממאנת שלא ברצונה רק דאנן פסקינן לה לכך ממילא צריכה גט ג"כ וז"ב לדעתי.