שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן ק״כ (ב׳)

והנה בהא דהקשו בש"ס שם מהא דקתני או שמיאנו וכו' אלא דקדיש היא נפשה והקשה המקנה דלוקמא כגון שקדשה ונשאת שלא לדעת אביה דנעשית כיתומה בחיי האב וכדס"ל לר"ה לקטן וכה"ג מודה עולא ולפע"ד נראה דהנה הב"ח הקשה בהא דמבואר בש"ע סי' ל"ז סי"א דאף בשדיך האב ל"מ והא כיון דשדכה גילה דעתו שחפץ בו ובזה מבואר בסי"ב דבכה"ג מקודשת וכתבו הח"מ והב"ש דבכה"ג יש לומר דאף שהסכים על השידוך מ"מ לא נתרצה על הקידושין שיהי' שלה ולפ"ז נ"ל עכ"פ דלמאן דס"ל דל"מ שידכו אף שבודאי הוה גילוי דעת שנתרצה לזה מ"מ ס"ל דל"מ וא"כ מכ"ש בקידש ונשאת שלא לדעתו דניהו דנעשית כיתומה בחיי האב מ"מ יש לומר דלא נתרצה דהשתא שדיך ל"מ מכ"ש כשנשאת ג"כ שלא מדעתו ולא שדיך כלל ובאמת אף דבש"ע מוכרחין היינו לחלק כמו שחלקו הח"מ והב"ש אבל לדינא יש לומר דבאמת לשטת הרמ"ה שהוא מקור דין של הש"ע סי"ב באמת לדידיה מועיל שדיך ולפ"ז לעולא דס"ל לל"ב דאף בשדיך נמי לא מועיל שפיר הקשה בש"ס מוכלן שמיאנו וכו' ולא יכול לאוקמא בנתקדשה ונשאת שלא לדעת ובזה מיושב קושית התוס' דמנ"ל לרש"י דלל"ב אף בשדיך פליג וגם למה לא הקשה בש"ס לשמואל ולפמ"מ א"ש דדוקא לעולא לשיטתי' שפיר פריך וכמ"ש אבל לשמואל ל"ק דלדידיה בשדיך מועיל עכ"פ להצריך גט וא"כ ממילא יש לומר דבכה"ג דנתקדשה ונשאת שלא לדעת אביה דנעשית יתומה בחיי האב בכה"ג בודאי מועיל ואמרינן שנתרצה ודו"ק.