שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן קי״ז (ג׳)

ובזה הדרתי פני זקני הב"ח זלה"ה שכתב בסי' ל"ד דכוונת הרז"ה דל"ש רק לענין שיהי' נענשים עפ"ז אבל לפסול אותם מודה הרז"ה דלא עדיף מהזמה שלא בפניהם דאף דל"מ הזמה אבל הכחשה מיהו הוה ופסולים לכל עדות שבתורה וה"ה בזה ותמה הש"ך בסי' ל"ח ס"ק ב' דמי לא עסקינן שהזימו אותם בפניהם ולפמ"ש א"ש דכוונת הב"ח למ"ש הריב"ש סי' ס"ו הביאו הב"י סי' ל"ה דהזמה שלא בפניהם הם פסולים ע"ש ואף דהש"ך שם חולק כבר האריכו בזה בשו"ת מהרלב"ח סי' קל"ו ומהרי"ט חא"ה סי' ל"ז ולפ"ז ה"ה בזה דניהו דהוה הכחשה והזמה ביחד מ"מ עכ"פ פסולים הוו וכמו בהזמה שלא בפניהם דלא הוה הזמה ואפ"ה נפסלים וה"ה בזה וז"ב ובזה מיושב מה שהקשה הש"ך על הרז"ה בסי' ל"ד ס"ק י"ג ובסי' ל"ח דמהסוגיא דר"פ אד"מ משמע דהזמה איתא גם בשטר דהרי פריך ואס"ד בעינן דרישה וחקירה היכא אמרינן דשמא אחרוהו וכתבוהו ופירש הראב"ן ובחידושי תו"ח שם דהו"ל עדות שאאילה"ז והש"ך כתב דמזה ראיה לשיטת הב"ח דכל שכתוב בו שנכתב בזמנו שייך הזמה ע"ש שהאריך דטעמו של הרז"ה הוא משום דעדים זוממין חידוש הוא ודוקא בע"פ ולא בשטר ואני בימי חורפי הארכתי בזה בתשובה והקשיתי דא"כ בב"ק דף ע"ג דאמרו איכא ביניהו דאסהידי בי תרי בחד אמאי לא קאמר דאיכא בינייהו עדות שבשטר דלל"ק דרבא משום דחידוש בעדות שבשטר ל"ש הזמה ולל"ב מודה רבא דעכ"פ מכאן ולהבא הוא נפסל והארכתי בזה לישב ולפמ"ש כאן א"ש דבאמת היכא דיש לתלות דאחרוהו וכתבוהו שייך בי' הזמה ורק דתלינן באיחור ולא שייך הזמה ושפיר פריך הש"ס דאי בעי דו"ח וצריך עדות שיהי' יכול להזימה אמאי נתלה באיחור לא נתלה באיחור ויהי' שייך הזמה דהמעשה יוכל להיות אמת דאפשר דאחרוהו אבל אנן לא נתלה בזה ונבטל השטר וז"ב כשמש והתומים סי' ל"ד האריך לדחות דברי הב"ח דכיון דשייך הזמה עכ"פ שיפסלו העדים שוב שייך תורת הזמה ולמה יהי' כשרים עדי הקיום לעדי השטר אף שהם קרובים והא לא יקבלו הזמה ולפמ"ש א"ש דבאמת זה אינו מקרי הזמה רק דגם בהכחשה נפסלו עכ"פ להיות עדים אבל הזמה לא שייך בזה וז"ב ודו"ק וזה שכתב הרז"ה דלא תתכן הזמה בעידי השטר שיש לתלות באיחור ודקדק הש"ך דמשמע דמשכחת הזמה רק שלא תתכן ולפמ"ש א"ש דבאמת משכחת הזמה כל שיש לתלות באיחור רק דמש"ה גופה לא תתכן הזמה דנתלה באיחור ודברי הרז"ה מזוקקים שבעתים ודו"ק.